חמאס ניצל את המשבר הפוליטי בישראל כדי לתכנן ולהוציא לפועל את מתקפת 7 באוקטובר: ניתוח חדש חושף את שעת הכושר האסטרטגית

המשבר בישראל והשפעתו על מתקפת 7 באוקטובר

רקע ותכנון המתקפה

חמאס זיהה במשבר הפוליטי בישראל הזדמנות אסטרטגית לקביעת עיתוי מתקפת "מבול אל־אקצא" שהתרחשה ב-7 באוקטובר 2023. תכנון המתקפה החל כבר בשנת 2014, כאשר השלב האסטרטגי הזה נקרא "מערכת אחרית הימים". ההחלטה הסופית על המתווה לקיום המתקפה התקבלה בישיבה של הנהגת חמאס בקטאר בספטמבר 2016, שם הוצגה "אסטרטגיית השחרור" – מטרת השמדת מדינת ישראל ושחרור כל שטחי פלסטין עד לשנת 2022.

התגברות על הכשלים במערכת הביטחון

מאפריל 2022 שקל חמאס לקדם את תוכנית המתקפה מספר פעמים. בינואר 2023, מערכת הביטחון הישראלית זיהתה כרטיסי סים ישראליים שהופעלו על ידי מפקדים בגדודי עז א־דין אל־קסאם. למרות שהיו בידיהם גרסאות מפורטות של תוכנית המתקפה, אגף המודיעין והשב"כ לא התריעו על כוונות אופרטיביות קרובות של חמאס.

השפעת המשבר הפוליטי

החל מאמצע 2023, בעקבות המשבר הפוליטי בישראל, חלה ירידה בכשירות לצבא, עם גל של סירובים להתנדבות לשירות מילואים. גורמי ביטחון טוענים כי האויבים של ישראל, כולל חמאס, זיהו את תהליך ההחלשות הפנימית ושלחו מסרי אזהרה על פגיעת המערכת הצבאית ביכולת ההרתעה. זה הוביל את חמאס להעריך כי המצב הנוכחי עלול להקל על יישום המתקפה הכוללת.

מידע ממסמכי שלל

מסמכים שנתפסו במהלך מבצע "חרבות ברזל" מתארים איך חמאס וגדודי אל־קסאם סברו כי המשבר בישראל הוביל להיחלשות החוסן הלאומי, דבר שהקל על תוכנית המתקפה. ההערכות במערכת הביטחון הישראלית לא שיקפו את המצב העדכני, שהשפיע ישירות על תחושת הביטחון והכוח הצבאי.

ההתכוננות למתקפה

מחקר שנערך על ידי שני פעילים בכירים בחמאס הראה כי חמאס קיווה שהמשבר יעמיק עוד יותר, ולכן קיבלה ההנהגה הנחיות להמתין עם כניסה לעימות צבאי. אנו רואים שציון חוזקות ישראל בנידון, לצד חולשת צה"ל, שיקף את המצב בו חמאס ראה פתח להזדמנויות לשלוף תוכניות התקפה.

המתקפה עצמה

לאחר תחילת מתקפת 7 באוקטובר, דובר גדודי אל־קסאם תיאר את צה"ל כאילו "נפל כארבה". בימים שלאחר מכן, התבטאויות של בכירים בחמאס על חוסר הכשירות של צה"ל חיזקו את תיאור המצב הקשה בו היו נתונים חיילי צה"ל. כמו כן, ניתוחים הראו מגבלות על אפשרויות הגיבוי של ישראל, כתוצאה מהמצב הכלכלי והחברתי הקשה.

מסקנות ותובנות

לסיכום, ניתן לקבוע כי המצב הפוליטי הפנימי בישראל, שהשפיע על הכשירות הצבאית, היווה גורם מרכזי לזימון המתקפה של חמאס. תהליכים אלו יוצרים תמהיל מסוכן, המעלה שאלות לגבי החוסן הלאומי וביטחון המדינה בעתיד

Scroll to Top