הכלים האיראניים בעימות עם ארצות הברית וישראל

תרחישים אפשריים למתקפה איראנית

ד"ר יוסי מנשרוף, עמית בכיר במכון משגב לביטחון לאומי, מציע ניתוח מעמיק על התגובה האיראנית האפשרית למתקפה אמריקאית, בעקבות מאמר שפורסם באתר החדשות "דפאע פרס", המזוהה עם הכוחות המזוינים של איראן. במאמר, חשוב, הוצגו ארבעה תרחישים אפשריים לתגובה איראנית:

1. מתקפות טילים וכטב"מים נגד ישראל ובסיסים אמריקאיים – תרחיש זה כולל תקיפות על בסיסים אמריקאיים באל-עודייד (קטר), אינג'רליק (טורקיה), שייח' עיסא (בחריין) ואל-ט'פרה (איחוד האמירויות).

---

2. מתקפות שיתמקדו בישראל בלבד – תרחיש זה מנתח את האפשרות שישראל תהיה המטרה הבלעדית.

3. סגירת מיצר הורמוז ותגובה נגד כוחות אמריקאיים – איראן יכולה לבחור באופציה חריפה יותר ולסגור את המיצר, דבר שיעניק לה יתרון טקטי.

4. תגובה משולבת של איראן ו"ציר ההתנגדות" – כלומר, התקפה לרוחב על כוחות אמריקאיים וישראליים בשיתוף פעולה עם קבוצות חמושות נוספות.

דפוסי פעולה איראניים

מנשרוף מציין כי ברקע דפוסי הפעולה האיראניים, טהראן נוקטת בדרך כלל בגישה מחושבת ומדורגת גם בעתות עימות. היא שואפת לבחור בתגובות שמבוססות על יכולותיה הצבאיות, הכוללות טילים וכטב"מים, הנשקפים ככלי הרתעתי מרכזי. בעת שהתוקפנות תגדל, המוטיבציה להפעיל סל כלים רחב יותר תעלה, כולל מהלכי טרור ממוקדים או פעולות בזירה האמריקאית.

מאבק על כללי המשחק

עימות אפשרי עם איראן מתפרש כאי איום חמור על יציבות האזור. המאבק הוא לא רק על עוצמת המכה אלא גם על הכללים עצמם של ההרתעה והמרחב המדיני והצבאי.

ההיערכות של ישראל

בישראל, האתגר טמון בהבנת דפוסי הפעולה האיראניים וביכולת לנהל את האיום בצורה מושכלת. היערכות זו מחייבת איזון עדין בין נחישות לריסון, בהבנה שצעד כלשהו או הימנעות עלול להפעיל תגובות רבת היקף מעבר לאזור.

קבלת ההחלטות בשתי הערים, ירושלים וושינגטון, תהפוך למשימה רגישה ומורכבת, כאשר כל תנועה עלולה להפעיל שרשרת תגובות בלתי צפויה בשדה הקרב הדינמי שבין איראן לישראל וארצות הברית.