כשהחוק מגן על הרוצחים: כשלי האו"ם מול איראן

הצהרת ה-UNOHCHR על איראן

משרד נציב זכויות האדם של האומות המאוחדות (UNOHCHR) פרסם לפני מספר ימים הצהרה שהבליטה את המצב הקשה באיראן, לאחר רצח עשרות אלפים מהמפגינים ברחובות המדינה. בהצהרה צויין כי יש לתת עדיפות ל"איסוף ראיות" בנוגע להפרות זכויות האדם ולפשעים לפי המשפט הבינלאומי, כולל פשעים נגד האנושות. בנוסף, הוצג עיקרון השימוש בכוח קטלני במסגרת אכיפת החוק, כפוף לקריטריונים מחמירים בלבד.

תגובת האו"ם לאלימות באיראן

למרות העדויות המצביעות על טבח המוני והקונצנזוס הבינלאומי בנוגע למצוקת העם האיראני תחת שלטון האייתוללות, הגוף הבכיר של האומות המאוחדות בחר להקפיא את עמדתו המוסרית, תוך התמקדות בהליך איסוף הראיות. בבחירתו לגנות את מאמצי הנשיא לשעבר דונלד טראמפ וארצות הברית, נראה כי ה-UNOHCHR שואף לאזן בין הצדדים, דבר שמבעיר שאלות לגבי אמינותו.

אזהרה מפני התערבות צבאית

בהקשר לחשש מהתערבות צבאית אמריקאית באיראן, הדגיש ה-UNOHCHR כי "איומים או פעולות של התערבות צבאית חד-צדדית מצידם של מדינות שלישיות עומדים בניגוד למשפט הבינלאומי". בכך, האומות המאוחדות אותתו לקהילה הבינלאומית להימנע מלהתערב לטובת הצלת חיי אזרחים איראניים, פן ייחשבו מפרות החוק.

משמעות הדוקטרינה המשפטית

ההתערבות המוצעת של ארה״ב, שהתרחשה ביוני 2025, התבססה על דוקטרינת ההגנה העצמית המונעת – רעיון שלא התקבל תמיד על ידי הקהילה המשפטית. עם זאת, קבלתה של דוקטרינה זו עלולה להוות הכרה ציבורית בנכונות התקיפות הישראליות, דבר שמערער את המורשת המשפטית נגד ישראל.

המגבלות של דיני הלחימה

תופעה זו מדגישה את המגבלות של דיני הלחימה במשטרים שאינם דמוקרטיים. משטרים כמו איראן מקבלים חסינות לעיתים על מעשיהם באמצעות ניצול דיני זכויות האדם ככלי נשק תודעתי נגד מדינות דמוקרטיות. מבקרים טוענים כי הכשל הזה ממשיך לגרום לנזק לחוק הבינלאומי והופך אותו לבלתי יעיל במקרים בהם נדרשת פעולה מיידית למען זכויות האדם.

סיכום

באופן כללי, האומות המאוחדות לא הצליחו לספק תמיכה ראויה לעם האיראני, ונדמה שההצהרות שלה משקפות עומס מוסדי שמעכב את ההכרעה ההולמת בנוגע למאבקם של האזרחים האיראניים. בהחלט ניתן לקבוע כי משטרים בעייתיים, כמו ההשקפה של איראן בנושא זכויות האדם, ממשיכים לשחוק את ההגנה החוקתית הנדרשת להגנה על חפים מפשע, בזמן שהעולם ממתין לאסוף ראיות.