2025-03-06 06:20:00
"העיניים שלו זועקות אליי, ואין לי איך לעזור לו": אמהות החטופים מדברות
עיניהם של החטופים יושבות על ליבה של משפחה
מתן אנגרסט ונמרוד כהן נחטפו מטנקים, אביתר דוד וגיא גלבוע דלאל הגיעו לבלות במסיבת הנובה. עוז דניאל ועידן שתיוי מוחזקים כחללים יותר מ-500 ימים. האמהות של כולם נאבקות על שחרורם. בפרויקט מיוחד זה, הן משתפות בתחושותיהן, חששן לתנאי השבי ותקוותן לשובם.
געגוע וכאב
ב-25 בפברואר 2024 קיבלה משפחת דניאל הודעה קשה: עוז, השריונר שנחטף, נפל ב-7 באוקטובר וגופתו מוחזקת בידי חמאס. חודשיים לאחר מכן, משפחת שתיוי קיבלה גם היא את הבשורה המרה על עידן. דלית שתיוי, אמו, משתפת: "עדיין יש לי תקווה שזו טעות. אי-אפשר להסביר את ההרגשה של להיות אמא של חלל חטוף, זה בלתי נתפס".
גם מירב דניאל, אמו של עוז, מחזיקה בליבה תקווה שאולי נפלה טעות. "יש שביב של תקווה. אולי היה נס. המעגל לא נסגר, לא הביאו לי אותו, ואני לא בתהליך אבלות".
שיתוף פעולה ומאבק מתמשך
בתוך הכאב, האמהות מציינות כי הן מרגישות את הקשר בין כולן: "אני מרגישה שכולם הם סוג של ילדים שלי", אומרת מירב. גם גליה דוד, אמו של אביתר, מציינת את הקשיים הרגשיים בעקבות חטיפת בנה. "אם היינו מדברות על הסיטואציה הזו לפני כמה שנים, היה קשה לדמיין את האימה הזו".
אמהות החטופים והמאבקים המשותפים
מדי יום טועות ויקי כהן, אמו של נמרוד, וענת אנגרסט, אמו של מתן, על התמורות בתנאי השבי של ילדיהן. "יש בינינו קשר מיוחד ואמיץ. אנחנו לא נוותר עליהם", אומרת ויקי. "הגעגוע הוא פיזי. עד הרגע שבו אוכל סוף-סוף לחבק אותו, להסניף אותו".
תקווה להחזרה
"My request is simple: bring my son back to rest in Israel." מירב מציינת: "זה לא דרכו של עולם לקבור ילד, וזו גם לא דרכו של עולם להיאבק על הזכות לקבור אותו".
לחץ ההרגשה על ההורים לא פוסק, והאמהות יחד עם המשפחות האחרות אין להם כוונה לוותר. "ילדים אחרים השתחררו, וגם להם מגיע", מוסיפה ענת.
סיכום
התחושות המורכבות, הכאב והאהבה של האמהות לחטופים משלבים בתוכם את המאבק להשבת הבנים הביתה, תוך שמירה על תקווה למרות הקשיים.