ירידות מחירי הדיור: סמכויות, השפעות וצפיות עתידיות

מחירי הדיור: הנתונים בעייתיים

מחירי הדיור בישראל יורדים בקצב של 1% השנה, אך יש הרגשה שהירידות משמעותיות יותר, בעיקר באזורים מבוקשים. מי שמוכר דירות יקרות עלול לשלם מחיר גבוה יותר, המגיע לכמה אחוזים. ישנן עדויות לכך שחלק מהספקולנטים מדברים על ירידות של 6%-10% בשוק הדירות החדשות, הודות להטבות מימון. עם זאת, יש לקחת בחשבון שדירות חדשות מהוות פחות מ-40% מהמכירות בשוק הנדל"ן, שחוזר לתפקד בעיקר בזכות דירות יד שנייה.

רמ"י ומערכת המכרזים

המכון הממשלתי רמ"י חווה אתגרים משמעותיים לאחר עזיבתו של ינקי קוינט. מינוי המנהל החדש מתעכב, מה שגורם לעיכוב במכרזים. אחד העובדים רמז שהרשות מתנהלת ממכרז למכרז, תוך שמירה על מכרזים קטנים. קיים חשש כי המכרזים במגזר הציבורי יכולים להיבחר על סמך עמידה בתנאי הסף, ולא בהכרח על פי הכישורים המנוסים של המועמדים.

תחזיות לריבית והאינפלציה

כלכלנים מעריכים כי הריבית בינואר 2027 תעמוד על 3.25%-3%, פחות מהתחזיות שהציג בנק ישראל. הפחתה אחת נוספת אפשרית בעיקר עקב תחזיות האינפלציה הנמוכות. מצב זה יכול להוביל לעלייה במחירי הדיור, אם כי לא בהכרח בעקבות ביקוש גבוה, אלא בהתאם לציפיות משקי הבית לכלכלה חזקה.

מסקנות

כולי ברור כי המציאות בשוק הנדל"ן מהווה תמונה מורכבת. מכל הנתונים, ניתן ללמוד כי ירידות המחירים הן מינוריות יותר מכפי שמדווח, ועיכובי המכרזים ברמ"י משפיעים על השוק בצורה ישירה. יש להמשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות ולצפות לעדכונים המתקנים את התחזיות הקיימות