הרעלת פחמן חד-חמצני: סכנה חבויה בבית

הסכנות הגלומות בפחמן חד-חמצני

פחמן חד-חמצני (CO) הוא גז רעיל, חסר טעם, ריח וצבע, הנגרם על ידי שריפה לא מלאה של דלקים כמו עץ, פחם וגז. בעונות החורף, כאשר אנשים מחממים מרחבים סגורים ולא מאווררים, הסיכון להרעלה עולה. ברחבי העולם, הרעלות רבות נגרמות מהגז הזה, אשר גורם למותם של עשרות אלפי בני אדם בשנה.

תסמיני חשיפה ופגיעות

חשיפה לפחמן חד-חמצני היא מסוכנת במיוחד, מכיוון שהתסמינים דומים לתסמינים של מחלה נפוצה, כמו כאבי ראש, סחרחורות ובלבול. ככל שהריכוז של הגז גבוה יותר, החשיפה יכולה להיות קטלנית תוך דקות. בקרב נחשפים, התסמינים הכוללים קוצר נשימה, הפרעות ראייה, ישנוניות ואפילו פרכוסים עלולים להוביל לאובדן הכרה ולמוות.

מדוע פחמן חד-חמצני כל כך מסוכן?

פחמן חד-חמצני נקשר להמוגלובין בדם, החלבון שמוביל חמצן לתאי הגוף. קשר זה יוצר קרבוקסי-המוגלובין (HbCO), שמונע מההמוגלובין להעביר חמצן לרקמות. כתוצאה מכך, האדם נחנק מבלי לחוש בכך, כשהתוצאה יכולה להיות נזק בלתי הפיך למוח וללב.

קבוצות בסיכון מוגבר

עוברים, תינוקות וילדים, כמו גם קשישים, נמצאים בסיכון מוגבר להרעלת פחמן חד-חמצני. ההמוגלובין בדם של עוברים נקשר לגז בצורה חזקה יותר, מה שמסכן את בריאותם. קשישים, אשר סובלים לעיתים מבעיות לב ונוירולוגיות, הם גם כן בקבוצה בסיכון גבוה יותר.

טיפול ומניעה

לא קיים טיפול ספציפי להפרעות שנגרמות מהרס של פחמן חד-חמצני, אך הרחקת הנפגע מהמקור היא השלב הראשון בטיפול. מתן חמצן טהור מאיץ את קצב התנתקות הפחמן החד-חמצני מההמוגלובין. לעיתים, נעשה שימוש בתא לחץ, אך יעילותו במניעת נזק נוסף שנגרם מהחשיפה שנויה במחלוקת.

מניעת הרעלת פחמן חד-חמצני

בכדי להימנע מחשיפה, מומלץ להתקין גלאי פחמן חד-חמצני בבית ולהקפיד על אוורור בזמן חימום מרחבים סגורים. יש לדאוג לתחזוקה שוטפת של מכשירי החימום ולבדוק אותם באופן תקופתי. כמו כן, יש להימנע משהייה ממושכת ליד מכוניות פועלות במבנים סגורים או בחניונים תת קרקעיים.

סיכום

קיימת חשיבות גבוהה במודעות לא dangers of פחמן חד-חמצני, במיוחד בעונת החורף. אם אתם חשים תסמינים מחשידים, יש לאוורר את המקום מיד ולהתרחק מהמקור, ולא לשכוח להתקשר לשירותי החירום במגן דוד אדום