אמ;לק המגזר הציבורי במשבר

רקע ונתונים עיקריים

בישראל מתמודד המגזר הציבורי עם משבר עמוק, manifesting through the exodus of veteran employees and a sharp decline in candidates for public sector positions. נכון למאי 2025, קיימות 360 משרות בכירות לא מאוישות בשירות הציבורי, כולל תפקידים מרכזיים כמו משנה לממונה על השכר במשרד האוצר ומנכ"ל רמ"י. כמחצית מהמשרות המאוכלסות הן בידי ממלאי מקום בלבד, מה שגורם לשחיקה במקצועיות ובמהימנות השירות הציבורי.

הסיבות למצב הנוכחי

פערי שכר ובירוקרטיה

מומחים מציינים פערי שכר גוברים מול המגזר הפרטי, בעיקר בענף ההייטק, כגורם עיקרי לעזיבות. השכר הממוצע במגזר הציבורי ירד באופן משמעותי בעשור האחרון, ונתוני בנק ישראל מצביעים על כך שב-2022 השכר הממוצע במגזר הציבורי עומד על 11,794 שקל, לעומת 14,687 שקל במגזר העסקי. בעיות בירוקרטיות נוספות מקשות על הניהול וההתנהלות היומיומית במגזר.

פוליטיזציה ועזיבות

תופעה נוספת שמתרקמת בשנים האחרונות היא הגברת הפוליטיזציה בשירות הציבורי. עם התגברות ההתערבות הפוליטית בכל תחום, ערכים מקצועיים נפגעים, ויחסי העבודה בין הדרגים הבכירים לדרג הנבחר מתערערים. כך, מידע מצביע על כך שבשנת 2024, 47% מהמנכ"לים היו בעלי זיקה פוליטית, כאשר זה עומד על 18% בשנת 2020.

קושי בגיוס עובדים איכותיים

אנשי מקצוע חסרים

כשהפערים בשכר הולכים ומתרחבים, יש קושי להתמודד עם גיוס עובדים בתחומים מקצועיים, דוגמת מהנדסים, רופאים ומורים. מחסור בחלקים חיוניים של שירותים כמו חינוך ובריאות מסכן את יכולת המדינה לספק שירותים חיוניים לאזרחים. מחקר מהשנה שעברה מצא ששיעור המיומנויות של עובדים צעירים במגזר הציבורי נמוך בהשוואה למגזר העסקי.

בעיות בתהליך המיון

תהליך המיון במגזר הציבורי נחשב למוקש בקרב מועמדים, שכן הוא מתנהל בצורה בירוקרטית מאוד ודורש ידע מוקדם על תנאי המשרות. כך מתברר שלרוב המועמדים אין שקיפות לגבי המשך התהליך עד לסיומו, דבר שמוביל לעזיבות בשלב המוקדם מאוד של התהליך.

השפעות על האפקטיביות

דירוגים בינלאומיים

בקרב מדינות ה-OECD, ישראל מדורגת בין המדינות עם האפקטיביות הנמוכה ביותר במגזר הציבורי, כשהיא חולקת את הדירוג עם טורקיה. ישראל עשתה צעדים במטרה לשפר את האפקטיביות, אך המלצות שהתקבלו מוועדות ייעול לאורך השנים לא יושמו במלואן.

פתרונות מוצעים

כדי לחזק את המגזר הציבורי, מומלץ לשפר את תנאי ההעסקה, להקים מסלולי התפתחות והכשרה, ולהפוך את השירות לחלופה תעסוקתית אטרקטיבית יותר מהצעות במגזר העסקי. תוכניות להפקת שיפוט מדוד ופתרונות פוליטיזציה, לצד הקפדנות בגיוס עובדים, הם חיוניים להשגת התוצאות הרצויות.

מסקנות

בעידן שבו עובדים צעירים בוחרים במגזר העסקי על פני בפומביות, על המדינה לאמץ שינויים מגמתיים להענקת כלים וטריגרים למצב את המגזר הציבורי כסביבה תעסוקתית מפתה ואטרקטיבית. השקעה בעובדים תוך חיזוק המקצועיות, וצמצום הפערים הכלכליים והפוליטיים, עשויים לתרום לשיפור האפקטיביות ולשירותים ציבוריים איכותיים יותר