אביו של רופא שנורה על ידי טעות בזיהוי: "הדם שלנו אינו מיץ עגבניות"

סיפור אישי של אובדן

קאסם עווד, אביו של ד"ר עבדאללה קאסם עווד, רופא משפחה מכפר יאסיף שנורה לפני שנה במרפאתו, שיתף את כאבו העמוק בעקבות הרצח שהשפיע לא רק עליו אלא גם על הקהילה כולה. עווד, בן 70, גדל בבית עני בשנת 1953, כאשר אביו היה פלאח. הוא הצליח לסיים תיכון בעכו, להשלים בגרות מלאה ולהפוך לקבלן מצליח למבני תעשייה ולולים.

השפעת הרצח על הקהילה

"ד"ר עבדאללה היה כל כך גאה כאשר עבר את המבחן הממשלתי בציון גבוה והיה על סף הצלחה גדולה," אומר עווד. "אבל השבוע ציינו שנה להירצחו, ואני לא יכול להבין איך מישהו יכול להיכנס למרפאה ורצוח אדם חף מפשע בטעות בזיהוי." עווד טוען כי לא קיבל עדכונים מהמשטרה על התקדמות חקירת הרצח ושהמקרה טויח: "אם ממשלת ישראל והמשטרה יכולות להגיע לכל מקום בעולם, הן יכולות גם לעשות סדר בתוך גבולות המדינה."

קריאה לצדק

בתוך הכאב, עווד מגלה כי הוא אינו מחפש נקמה. "אני לא אקנה נשק ואבקש נקמת דם, אני רוצה שהצדק ייצא לאור," הוא מדגיש. הוא טוען שהחברה הערבית לא נשמעת, ושאלו המנהיגים מדוע הם אינם פועלים לשיפור המצב. "הרוג זה הרוג. אי אפשר לחזור אחורה. כל יום נרצחים שניים או שלושה."

אין הוא מתכוון לקחת את החוק לידיו, אלא מצפה מהמשטרה לבצע את תפקידה. "לדם ילדינו יש ערך, זה לא מיץ עגבניות," הוא אומר.

ביקור בכנסת

לאחרונה, עווד פגש חברת כנסת שביקרה אותו ואמרה "תלכו לאסוף נשק מהמחבלים." תגובתו הייתה חד משמעית: "תתביישי לך. זה לא התפקיד שלנו. אם לא יהיה שקט במגזר, זה יזלוג גם למגזר היהודי."

דמעה על התמונות

"בצער, אני רואה את התמונות של הילד שלי בבית ומתחיל לבכות," הוא קובע. "אישתי יוצאת לדבר עם התמונות. נכון, אנחנו חברה טובה שמחפשת שלווה וביטחון, אבל עלינו לדעת שהממשלות חייבות לפעול."

קריאה למעשית

עווד שלח מסר למנהיגות במדינה. "כיהנתי כראש מועצת כפר מזרעה ועכשיו אני מבקש מכם: אל תרקודו על הדם של הילדים שלנו עבור כמה קולות. תעשו משהו משמעותי שיזכרו אתכם בעבורו."

עושה רושם שהצורך לשינוי הוא חירום ולא מספרי, ויש להתייחס למצב בתשומת לב ובזמן.