פרשת השבוע: יתרו | הרב ישראל מאיר זינגרביץ'
בניית המסורת היהודית: כיבוד הורים וחשיבות העברת התורה
בפרשת יתרו, אף כי נוטים לתאר את בני ישראל כעם צייתן וחסר ביקורת, פורסם גישה שונה בתובנותיהם של הרש"ר הירש והכוזרי. הם מציגים את העם היהודי כעם עצמאי, חד מחשבה וביקורתי, שכבר מתוך ספק, ויכוח ועיקשות בחר לקבל את התורה בהר סיני.
כיבוד הורים כיסוד עיקרי
במרכז הפרשה נמצא הצו האלוקי "כבד את אביך ואת אמך". מעבר לערך המוסרי של אפשרות הכבוד להורים המגדלים אותנו ומחנכים אותנו, יש כאן בהחלט מסר עמוק יותר. ההורים משמשים כמעבירי המסורה, המקפידים על העברת ידע ותודעה לדורות הבאים מאז מתן תורה.
הרב זינגרביץ' מזכיר כי האמונה לא נטע היכן שהיא בלב מאמינה על פי תוצאות מחקרי טבע, אלא נבנית מתוך ניסיונות היסטוריים שבעטיים כמו יציאת מצרים ומתן תורה. הוא מציין את חשיבותם של האירועים הללו כנקודות מובנות המתרחשות לעיני כל העם, מה שמחזק את הצורך במסירה לדורות.
העברת המסורת לאורך הדורות
המסירה של עקרונות האמונה נעה לאורך הדורות, עד להורים המודרניים. הם לא מעבירים ידע תאורטי בלבד, אלא את "לשד חייהם" ואת הערכים עליהם מסרו את נפשם לאורך ההיסטוריה. הרב שמשון רפאל הירש מדגיש כי ההעברה ההורית מהווה את העדות החזקה ביותר, בדומה לראיית העיניים.
ההורים, שעומדים בעין מגולות, נושאים על כתפיהם את האחריות להעביר את המסורת ולא רק את פרטי ההיסטוריה. כל מערכת חיים, בלבוש ותודעה, נבנית מתוך הקשר עם אותם הורים שהעבירו מסורות אלו לזרעיהם.
למידה מתוך המסיקה ההורית
אחת מהשאלות המרכזיות היא כיצד המסורת מתמשכת ומתקרבת ללבבותיהם של הילדים. הרב זינגרביץ' טוען שעל מנת להעמיק את האמונה בקרבנו, נדרש שיכבו את דברי ההורים ונקבל את דבריהם כמוסכמות שאין עליהם להרהר. ככל שנכבד ונקבל את דברי ההורים, תעמיק האמונה בקרב הציבור.
היהדות מבוססת במידה רבה על הליכת הבנים והבנות בעקבות הוריהם, והכיבוד להורים הוא לא רק חובה מוסרית, אלא חלק אינטגרלי מהמוטיבציה להמשך המסירה.
ככל שאנחנו מכבדים את ההורים שלנו, וכאשר אנו מתייחסים לסיפור המסירה בהערכה, אנו יכולים להתפתח ולהיות ממוקדים בעבירות של המסורת היהודית, ולמנוע מהמציאות המודרנית לקבל את האבולוציה ללא הבנה של מקורותיו.