2025-03-13 22:00:00

לראשונה בכנסת: משפחות שכולות וחטופים בוועדה

הדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט

בבוקר שטוף שמש בירושלים התקיים דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט, בראשותו של שמחה רוטמן, שסימן אתחלה חדשה במערכת הפוליטית. רוטמן, הידוע בהתפרצויותיו, שמר הפעם על איפוק במהלך הדברים הקשים שנאמרו על ידי משפחת אלגרט, שהגיעה להציג את הכאב העצום שגרם חטיפת אחיהם איציק אלגרט ז"ל.

דני אלגרט: קול של כאב

דני אלגרט, אחיו של איציק, הגיע לדיון כשהוא עטוף באבל. הוא שיתף בפרטים מחרידים על מחלת הרעב שהביאה למותו של אחיו בשבי, דבר שגרם לציבור המאזינים להרגיש את הכאב בצורה ישירה. "אחי מת במנהרה מלוכלכת", כך תיאר את הסיטואציה בה היה כלוא, והדגיש את התנאים הקשים בהם היה.

התגובות בחדר

בעוד דני משתף את סיפורו, נשמעה גם חוות דעת דיסקרטית מחברי כנסת שפקפקו בכנות הדברים. אחד מהם פלט, "הוא שוב מתחיל עם דנמרק שלו", בהתייחסו לתגובה החיובית של ממשלת דנמרק לאחר מותו של איציק. זאת על רקע השוואת יחס המדינה במקרה של משפחת אלגרט לבין משפחות אחרות.

המתיחות בוועדה

שיחות בין חברי הכנסת סביב לאלגרט עוררו תמיהה וצער. רוטמן ניסה להציג תמונה מכבדת, אך במקביל, המתיחות בחדר הולידה חוסר סובלנות מסוים כלפי בני משפחות שכולות. התנהלות זו עוררה בי צער על כך שפעמים רבות ההתייחסת אינה מספקת למי שנמצא בכאב גדול.

השיח הכואב בין משפחות שכולות

לאחר שדני ויתר על זכותו לדבר, אמהות של ניצולים קיבלו את ההזדמנות לשתף גם הן את כאבן. בהבעת פנים מלאה בכאב, הן הצביעו על חוסר ההקשבה וההתנהגות הכללית במדינה כלפי כאביהם. "מדוע אני לא נפגעת טרור?", שאלה אחת האמהות, אשר דיברה על טווחי הכאב המשותפים.

דווקא בזמן הזה: רגעים של אהבה וכבוד

במהלך הדיון, הוצג גם רגע של רגישות אנושית על ידי חגי לובר, אביו של יהונתן שנפל בעזה. המונולוג שלו הציף את המשקעים העמוקים של הסבל שידו משפחות החיילים, והקנה קרן אור לשיחה המורכבת והכואבת שהתנהלה בחדר.

סיכום

הוועדה אולי הייתה מקום לסכסוכים פוליטיים, אבל בסופו של דבר, הקול של המשפחות השכולות היה זה שהנחית על כולנו את הכאב האמיתי. כאשר מתמודדים עם כאב, חשוב לזכור את הצורך בהקשבה, כבוד והבנה לצערם של האחרים