חיילי מילואים פוטרו: מציאות קשה במלחמה

עדים למציאות השונה

רס"ם במיל' דותן שלמה בן 39, נעדר מעבודתו בחברת אינסטלציה ואחזקה לאחר שמילא כ-270 ימי מילואים כלוחם בגדוד 8109. דותן, שהשלים את שירותו לאחר שהחלים ממחלת הסרטן, מתנדב למילואים למרות זכאותו לפטור. "קרעתי את הפטור שקיבלתי מהרופאה. כל עוד אני עומד על רגליי – אשרת את המדינה שלי", הוא אומר בגאווה. אלא שכאשר סיים את סבב המילואים האחרון, קיבל מכתב סיום העסקתו.

ההשפעה הכלכלית והנפשית

כאב זה לא נוגע רק לדותן. רבים מהמילואימניקים נאלצים לעזוב את מקום עבודתם בעקבות המצב הביטחוני. דותן, נשוי ואב לילד על הספקטרום האוטיסטי, מתאר את ההלם שקיבל כאשר "קטעו לי את מקור ההכנסה היחיד שלי ביום בהיר אחד". הוא פנה לשירותי האבטלה, אך נתקל בקשיים במילוי הטפסים. "בלי חיילי מילואים – אין מדינה. אני מצפה שמלכתחילה המדינה תמנע מצבים כמו שלי", הוא מוסיף.

רס"ר במיל' גל ברנדר, ששירותה כ-260 ימים ופוטרה מתפקידה בחברת אבטחה, משתפת: "ראיתי את שר האוצר מתהדר בתקציב המילואים, אבל זה לא פותר שום בעיה". היא מציינת שקיימת תחושה כי המדינה מפעילה פתרונות קלים במקום לפנות לגיוס נוסף של חיילים.

השפעת המלחמה על חיילי מילואים

אופיר, המשרת כמילואימניק בסיירת גולני, טוען כי המצב הנוכחי יוצר מתחים נוספים. "נכון להיום אני מתמודד עם חששות לגבי היכולות שלי להגיש מועמדות לעבודה חדשה עם היעדרות כל כך ממושכת", הוא אומר. אופיר, שכבר השלים כ-300 ימי מילואים, מצפה שהממשלה תתחיל להכיר בבעיה ותמצא פתרונות הולמים.

הפגנה למען שינוי

צעדה שנערכה בירושלים ביוזמת תנועת "המילואימניקים" בראשות יועז הנדל, הביאה יחדיו משרתי מילואים ובני נוער ממכינות קדם-צבאיות. המפגינים קראו לשוויון בנטל השמירה על ביטחון המדינה, תוך שהם מדגישים: "אין אזרחים סוג א' וסוג ב'. כולנו שווים בפני החוק". עידו וינשטוק, אחד המפגינים, מספר כי "באוגוסט אתגייס כלוחם. זה היה החלום שלי".

לסיכום, המצב הנוכחי מציב את המילואימניקים בפני אתגרים כלכליים ורגשיים קשים. ישנו צורך דחוף למצוא פתרונות שיביאו לשוויון אמיתי בנטל בקרב הציבור הישראלי