באו"ם שומרים על "פלסטימטריה"

האשמות במועצת זכויות האדם של האומות המאוחדות

ביום רביעי האחרון, מועצת זכויות האדם של האומות המאוחדות פרסמה החלטה בה נכללות האשמות חמורות נגד ישראל. ההחלטה מציינת כי ישראל מבצעת פשעי סקס, רעב והזנחה כלפי פלסטינים, כמו גם התעללות בחטופים ואסירים. מדובר בהצהרה נוספת מתוך רבות שנשמעו מאז החלה המלחמה.

השתקפות האמיתות המורכבות

במהלך התקופה האחרונה, עלו עשרות עדויות על מעשי אונס שהתרחשו בשבעה באוקטובר, כמו גם על הכנסת מעל 1.3 מיליון טונה סיוע הומניטרי לרצועת עזה. כל זאת, מול מציאות שבה סיפורים קורעי לב על גיהינום השבי בעזה נעלמים כאילו לא היו.

הסימטריה המדומיינת

ברקע ההאשמות הללו נמצאת שיטה מכוונת המייצרת סימטריה מדומיינת בין ישראל לאויביה. אסטרטגיה זו נועדה להעניק שוויון מוסרי, תוך כדי שמדובר בהאשמת ישראל במעשים מהם סבלה בעצמה. יש כאן מהלך שמכונה "פלסטימטריה", שמהותו היא לצמצם את האחריות על המעשים ההרסניים.

דוגמאות מהמציאות

ההשוואות שנשמעות בשיח הציבורי נוגעות לא רק לסוג פשע אחד אלא למגוון רחב של זוועות. למשל, דו"ח אחר שניתן על ידי מועצת זכויות האדם קובע שחיילי צה"ל מגבילים ילודה פלסטינית, תוך התעלמות ממקרים של רצח משפחות ישראליות שלמות. במקביל, דירוגים בתקשורת כמו בראיון עם הנשיא הרצוג, שבו הושוו תנאי חטופים ישראלים לתנאים של אסירים פלסטינים, גם הם תורמים לתחושת הסימטריה.

המגעעים באשמת הקורבן

המקרה של מחמוד חליל, דמות מרכזית במחאות פרו-חמאס באוניברסיטת קולומביה, מדגים עד כמה נרחבת התופעה. עורכי דינו התייחסו לכך שהוא חש "נחטף", למרות שהוא עצמו מקדש חטיפות. השיח הזה פורץ דרך לאשמת הקורבן, ומכאן מגיעה ההבנה כי ישראל צריכה להיות מוכנה להתמודד עם האתגרים הללו גם בהקשר ההסברתי.

הכנת הקהילה הבינלאומית

כחלק מהתמודדות עם המצב, יש צורך בהצפת המתודולוגיה הזו כלפי חוץ, הגחכתה והכנה של הקהילה הבינלאומית. יש ללמוד כיצד לשער את הקרקע תחת השיח הזה שוב ושוב באמצעות תדרוכים, מסרים או קמפיינים.

סיכום

ישראל ניצבת בפני אתגרים רבים ונוסף לכך, צריכה להתמודד גם עם האשמות שנחשבות להפרות חמורות. חשוב לנקוט צעדים כדי להכין את המערכת לשיח הציבורי המתהווה, ולזכור שעל כל פשע שאנחנו עדים לו, יתווסף חטא תודעתי בעתיד