מיקרו-בגידה: טרנד חדש בזוגיות שאנשים לא יודעים שהם חלק ממנו

מהי מיקרו-בגידה?

מיקרו-בגידה, מונח שהפך פופולרי על ידי הפסיכולוגית האוסטרלית מלאני שילינג, מתייחס להתנהגויות שנחשבות כמעבר לגבולות הקשר, שאותן אנשים לא מרגישים בנוח לדבר עליהן עם בני זוגם. במסגרת התופעה הזו, ניתן למצוא לייקים על תמונות ברשתות החברתיות, שליחת הודעות ישירות ומעורבות יתר בשיחות עם קולגות בעבודה. בעידן העבודה המרוחקת, יש המרגישים כי יש יותר מקום לקשרים דיגיטליים, דבר שמקל על יצירת חיבורים לא מחויבים.

והאם זה באמת מביא לבעיות?

כמו שציינה הפסיכולוגית אבי מדקלף, הרבה זוגות מעידים שלא אכפת להם מהמעשים הללו. עם זאת, אי הוודאות עם מה נחשב לגבולות הנכונים לקשר יכולה להוביל לבעיות. אם בן הזוג לא חווה את ההתנהלות הזו בעין טובה או לא יודע עליה, הרי שגם אם זה לא נחשב לבגידה קלאסית, זה עלול לגרום למתח ולחוסר אמון.

כיצד על זוגות להתמודד עם זה?

וויליאם שרודר, מטפל ומנהל מרכזי Just Mind Counseling, מסביר שכל קשר זקוק לגבולות, חלקם מגוללים בשיחה וחלקם מרומזים. חשוב לדון בנושאים אלו לפני שמתגלה בעיה, כמו למשל פגישה במועדפים דייטים. הדיבור על מה זה אומר להיות "בלעדיים" יכול למנוע בלבול בעתיד. שינוי בהתנהגות, כמו להיות יותר חשאיים עם הטלפון, עשוי להעיד על בעיות, וכדאי לגשת לשיחה ממקום של סקרנות ולא האשמה.

מתי כדאי לדבר על גבולות?

לפי שרודר, הדרך הטובה ביותר לפתוח שיחה בנושא היא לפני שמתעוררת בעיה, אפילו אם זה קשה לדעת מתי ואיך להנחות את השיחה. כל התנהגות חשאית יכולה להוות סימן לבעיה פוטנציאלית, ולכן בדיוק כשמתחילים לראות שינוי, ניתן להתחיל בשיחה על דאגות, ובכך להנגיש נושא מורכב זה.

בעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים, התופעה של מיקרו-בגידה מדוברת יותר ויותר, ותהליך ההתמודדות עם התופעה הזו דורש פתיחות ותקשורת בריאה בין בני הזוג