הצפון מאבד שליטה: אני נוסעת לחתונה עם גז מדמיע, אני רועדת מפחד

חוויות אישיות של פחד ונחיצות ההגנה

בזמן שהיא מתכוננת לאירוע בצפון, אליה פרג'ון משתפת בקשיים ובפחדים שהיא חווה בכל יציאה מהבית. במקום לדאוג לשמלות או לאביזרי נוי, היא מתמקדת באביזרי הגנה כמו גז מדמיע שמלווה אותה לכל מקום. "אני לא מחשיבה את עצמי כאדם פחדן. אני אישה אמיצה, אך המצב בצפון חמור", אמרה פרג'ון.

העלייה בעבריינות ובפשיעה

פרג'ון מתארת את השפעות הפשיעה המתרקמת במגזר הערבי ואת הקושי שהיא חשה בחיים הציבוריים. היא מספרת על ניסיון חדירה לרכב שלה, בו היא הייתה עצורה, מה שמוביל אותה להרהורים קשים על בטיחותה. "כל נסיעה בלילה היא תכנון של נתיב בריחה, ואני כל הזמן ממתינה למשהו רע שיקרה".

קריאה לפעולה מהמדינה

פרג'ון מדגישה את הצורך בהגנה אישית ובתמיכה מהמדינה על מנת לשוב ולהרגיש בטוחה. "ללא ביטחון אישי, אנחנו לא יכולים לחיות בחופשיות", ציינה. אחד מפנייתה הבולטות היא דרישה למדינה להפעיל אקטיביות ומודעות כדי להחזיר לתושבי הצפון את הבטחון המגיע להם כאזרחים.

הסיכונים המתגברים

"בכל רגע אתה עלול להיקלע לאירוע ירי או ניסיון תקיפה", ממחישה פרג'ון את המצב הקשה של תושבי הצפון. תושבים בעפולה, חיפה ונוף הגליל עדים לאירועים פליליים בשוטף, מה שמגביר את תחושת האי-נוחות והחוסר ביטחון.

המסקנה

עם זאת, פרג'ון מתעקשת להישאר בצפון, על כל הנופים והקשרים האנושיים שבה. היא טוענת שלא ניתן להמשיך לחיות בפחד ושהגיע הזמן שהמדינה תצא מהמקום הנוכחי ותתחייב לבטח את תושביה. התחושה עצמה היא לא תוצאה של הפקרות, אלא קריאה לעשייה אמיצה וחשובה. "אני פשוט לא מוכנה לקבל את זה יותר", סיכמה