הפעיל הפלסטיני מקולומביה עלול להיות מגורש מארה"ב: "מזכיר לי שברחתי מאסד"

גזר דין בגין הפגנות פרו-פלסטיניות

שופט ההגירה בלואיזיאנה, ג'יימי קומאנס, קבע בשישי האחרון כי מחמוד חליל, פעיל פרו-פלסטיני בן 30, יכול להיות מגורש מארצות הברית בעקבות מעורבותו במחאות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת קולומביה. השופט הנחה את הממשלה על מידת ההוכחה הנדרשת להרחקתו. בחליל כתובות המילים: "המצב מזכיר באופן מוזר את הזמן שבו ברחתי מהאכזריות של משטר בשאר אל-אסד בסוריה וחיפשתי מקלט בלבנון".

התייחסות לזכויות משפטיות

חליל ציין במהלך הדיון כי "עקרונות בית המשפט לא נכחו", והוסיף כי הוא נשפט 1,000 מייל הרחק ממשפחתו. "ברור שמה שראינו היום, אף אחד מהעקרונות האלה לא היה נוכח בתהליך הזה".

צוות עורכי הדין של חליל קיבל הארכה עד ה-23 באפריל להגיש בקשות הקלה.

האשמות בהסתרת מידע

במהלך הדיון, עורכי הדין של משרד ביטחון המולדת (DHS) טוענים כי חליל הציג מצג שווא בבקשת הגרין קארד שלו. לטענתם, חליל לא היה גלוי לגבי חלק מהארגונים שבהם היה מעורב, והם האשימו אותו באי-גילוי עבודתו עם אונר"א, הסוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים.

תגובות לפסק הדין

לאחר ההחלטה, עורכת הדין של חליל לענייני הגירה, סברין מוחמד, תיארה את ההחלטה כ"בלתי צודקת" ואמרה כי היא מהווה הפרה של התיקון הראשון בחוקת ארה"ב. היא ציינה כי "מחמוד כלוא כעת בלואיזיאנה, מדינה המחזיקה במעצר יותר מ-7000 אנשים מדי יום".

מנגד, מזכירת משרד ביטחון המולדת של ארה"ב, קריסטי נוימן, טענה כי חליל "שונא את אמריקה" והוסיפה: "זוהי זכות לקבל ויזה או גרין קארד לחיות בארצות הברית. כאשר אתה תומך באלימות, אתה לא צריך להיות במדינה הזו".

רקע משפטי ותהליך הגירוש

השופט קומאנס הנחה את הממשלה להציג ראיות התומכות בהנחתה את ניסיונה לגרש את חליל. מזכיר המדינה, מרקו רוביו, השתמש בסעיף בחוק ההגירה והאזרחות משנת 1952 כדי להצדיק את הרחקתו של חליל, כשהאשים אותו בהשתתפות במחאות אנטישמיות שיצרו סביבה עוינת לסטודנטים יהודים בארצות הברית.

הטענות המגנות

עורכי הדין של חליל טוענים כי מעצרו הוא "יוצא דופן וחסר תקדים" וכי ההיקף הנוכחי של חוק ההגירה והאזרחות משנת 1952 הוא "מרחיק לכת". הם מוחים כי אם יבוצע גירוש חליל, זה עשוי ליצור אפקט מצנן על דיון פוליטי בארה"ב.

חליל הוא הראשון להיות מעוכב בארה"ב על רקע ההשתתפות בהפגנות, וזאת לאחר המחאות האנטי-ישראליות שהתרחשו בעקבות מתקפות ה-7 באוקטובר 2023. מהלך זה מעורר חששות לגבי חופש הביטוי בקרב פעילים פרו-פלסטינים וסטודנטים אחרים במדינה