מתי לקחת אטנט ומתי להוריד בכמות? בעיה בנשימה מהווה תסמין לחרדה?

טיפול בהפרעות קשב וריכוז: השפעות ותופעות לוואי

בני, סטודנט לפסיכולוגיה, סובל מהפרעות קשב וריכוז. לאחר שנלחץ מהפסיכומטרי והחל את לימודיו, הוא החל ליטול 20 מ"ג אטנט לפני מבחנים. בזמן האחרון הוא חווה תופעות לוואי שמטרידות אותו, כולל תחושת ניתוק ומצב רוח ירוד כאשר הוא מפסיק את השימוש בכדורים. פרופ' רפי קרסו מסביר כי אטנט הוא חומר ממכר שמזכיר סמים כמו אמפטמין. חשוב לציין שייתכן שלבני אין הפרעת קשב אמיתית, מכיוון שעבודה עם מטופלים עם הפרעות קשב מטווחת תופעות לוואי שונות.

המלצתו של פרופ' קרסו היא להתחיל במינון נמוך יותר או לשקול לעבור לריטלין. "אולי כדאי שלבני תיקח תרופת הרדמה לקראת מבחנים, על מנת להפחית את הלחץ", הוא מציע, "הרופא יכול להתאים לו את הטיפול בצורה מסודרת".

תחושות חספוס וקושי באחיזת חפצים: האם זו בעיה נוירולוגית?

גבר בן 82 פנה עם תחושות חספוס בכפות ידיו וקושי באחיזה. פרופ' קרסו הסביר כי תחושות אלה עשויות להעיד על בעיה במערכת העצבים או נוירופתיה. ההמלצה היא לפנות לנוירולוג לביצוע בדיקת EMG וכן לבדוק את תפקוד בלוטת התריס והוויטמינים, במיוחד ויטמין B12.

קשיי נשימה כאות לחרדה

אישה בת 45 דיווחה על תחושת חוסר סיפוק בנשימה, המתרחשת באמצע היום. היא מתארת קוצר נשימה ותחושת מתח. פרופ' קרסו ציין כי קשיים כאלה לא מעידים על בעיה ריאתית, אלא בדרך כלל נובעים מחרדה. הכאב המנטלי מתבטא לעיתים בבעיות פיזיות כמו סחרחורות, חוסר יציבות וקוצר נשימה.

כמענה לכך, המליץ על בדיקת ספירומטריה כדי לבדוק את תפקודי הנשימה. אם הבדיקה תקינה, ייתכן והטיפול בנוגדי חרדה כמו פריזיום או ציפרלקס יוכל לסייע להפחית את תחושות המתח והחרדה.

במצבים של בעיות בריאותיות או ניהול לחץ, מומלץ לפנות לגורמים מקצועיים להתאמת הטיפולים הנדרשים