הניסיון לפטר את ראש שב"כ: בר יגיש לבג"ץ תצהיר נגד נתניהו

רקע המקרה

המאבק הציבורי סביב פיטוריו של ראש שירות הביטחון הכללי (שב"כ), רונן בר, הגיע לשיאו לאחר שהודיע כי הוא מתכנן להגיש תצהיר לבג"ץ נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו. בטענה, בר יחשוף כיצד נתניהו לחץ עליו לספק חוות דעת שתמנע את עדותו במשפטו הפלילי, וכן ישיב על טענות שנוגעות לשימוש בשב"כ למעקב אחרי פעילי מחאה.

עקרונות תפקידו של ראש שב"כ

בר התייחס לתפקידו של ראש השב"כ במכתב חשוב שבו נמסרו עקרונות בסיסיים הנוגעים למעמדו. "ראש שב"כ מחויב ליישם את מדיניות הממשלה והעומד בראשה", ציין בר, "אך הוא אינו 'משרת אמון' או 'נאמן אישי' של ראש הממשלה". הוא הדגיש כי על ראש השב"כ לפעול לפי החוק ולמנוע כל ניסיון לשימוש פסול בסמכויות השירות.

דרישות נתניהו וחוות דעת ביטחונית

בהגנתו, פירט בר כי במהלך נובמבר 2024 דרש נתניהו ממנו באופן חוזר ונשנה לספק חוות דעת ביטחונית שתמנע את עדותו. בר ציין כי לאחר תהליך מול גורמים מקצועיים, הגיע למסקנה שאין מניעה ביטחונית להעיד בעדות המתוכננת, ובתגובה לניסיון זה להפעיל עליו לחץ, התעורר המושג "חוסר אמון" ביניהם.

משמעות פיטוריו

בר התריע על כך שהליכי הפסקת כהונה מהירים ושאינם תקינים בתקופה רגישה, במיוחד כאשר מתנהלות חקירות פליליות בנוגע למקורבי נתניהו, עלולים להניח מסר בעייתי לכל הפיקוד הבכיר בשירות הביטחון. "הפגנת חוסר אמון משמעותה פגיעה קשה ביכולת שירות הביטחון למלא את תפקידיו", איים בר, והוסיף כי יכולה להתפתח סכנה להפיכת השירות ל"משטרה חשאית".

תגובת היועצת המשפטית לממשלה

בתגובתה לבג"ץ, היועמ"שית הבהירה כי אם יושאר פיטוריו של בר על כנה, תיפגע יכולתם של ראשי השירות להפעיל את הארגון באופן תקין ולא פוליטי. היא ציינה כי ההחלטה להפסיק את כהונתו נעשתה ללא התייחסות לסדרי מינהל תקינים, ועל בסיס עמדה משפטית חסרת תוקף.

סיכום

האירועים האחרונים סביב פיטוריו של ראש שב"כ ממשיכים לעורר סערה בשיח הציבורי והמשפטי בישראל. התפתחויות נוספות צפויות בעקבות הגשת התצהיר לבג"ץ, שצפויה להשליך על אווירת העבודה בשירות הביטחון ובמערכת הפוליטית כולה