מה היא דוקטרינת הבטחון המומלצת למדינת ישראל וצה”ל לאחר אירועי טבח ה-7 לאוקטובר?
המלצה לשינוי מדיניות ביטחונית
מומלץ למדינת ישראל וצה"ל לחזור לשיטות הפעולה שאופיינו במלחמת ההתשה, שנערכה בין השנים 1968-1970. מדובר בדוקטרינה שתכלול מספר עקרונות שיסייעו להגביר את הביטחון הלאומי ולהתמודד עם האיומים הקיימים.
עקרונות מרכזיים
- התקפה יומיומית: חזרה לדרכי פעולה אקטיביות, המבהירות כי כל גורם ואמצעי המהווה סכנה למדינה ולכוחות צה"ל חייבים להיות מותקפים וחוסלים.
- פעולות תגמול: חזרה להפעיל תגמולים עוצמתיים נגד ניסי פגיעה בכוחות צה"ל ובעורף, בוודאי כאשר מדובר בניסיונות הצלחה או כישלון.
- פגיעה בתשתיות האויב: מלחמת הביטחון תתמקד גם בפגיעה בתשתיות הכלכליות והאזרחיות של האויב, כאשר ישובים מהם האויב תוקף את מדינת ישראל צריכים להיפגע עד כדי החרבתם.
- מותאמות לטכנולוגיה הנוכחית: המדיניות של מלחמת התשה ופעולות תגמול תתבצע תוך התאמה לטכנולוגיה הצבאית הנוכחית ולאופי הכוח הצבאי של מדינת ישראל ושל אויביה.
רקע היסטורי
מלחמת ההתשה פרצה מיד לאחר מלחמת ששת הימים, שהביאה לכיבוש שטחים נרחבים. המלחמה עצמה התנהלה בעיקר בין כוחות צה"ל לצבא מצרים לאורך גדות תעלת סואץ. לשם כך נכנסו צה"ל ומדינת ישראל לפעולות נמרצות, שנועדו להפעיל לחץ על הכוחות היריבים ולהשיג יתרון טקטי בשטח. בנוסף, עיריים ירדניים, קונפליקטים עם ארגוני טרור פלסטיניים, ופעולות בלבנון הפכו את המצב למורכב, כאשר פעולות צה"ל עסקו לא רק בלחימה ישירה, אלא גם בפגיעה בתשתיות האזרחיות שהעניקו מחסה ותמיכה לאויב.
מסקנות אחרונות
לפי ההמלצות המוצעות, תהליך זה אינו ייחודי לישראל, והוא משקף תפיסות מלחמה שנראו בכל הדורות. יש המבינים שהדרך היחידה להשגת שקט בטחוני ממושך היא באמצעות פגיעות יעילות ומתמשכות באויב ובסביבתו.
תגיות
- דוקטרינת בטחון
- מלחמת ההתשה
- צה"ל
- ביטחון לאומי
- פעולות תגמול
- אסטרטגיות למלחמה