"החזיר את הכנסיה לאנשים הפשוטים": קווים לדמותו של האפיפיור פרנציסקוס
האפיפיור פרנציסקוס, שנפטר בגיל 88, היה דמות יוצאת דופן בוותיקן. הוא חינך והנחה מהפכה של צניעות ופשטות בכנסייה הקתולית, ופעל לשינויי מדיניות חדשניים, כך מבהירה פרופ' מיכל בר-אשר סיגל בראיון ל"start".
האפיפיור הראשון מחוץ לאירופה
פרנציסקוס נבחר לתפקידו במרץ 2013, והוא האפיפיור הראשון שנבחר שלא מאירופה מאז גרגוריוס השלישי, שמקורו מסורי. "הוא לא חלק מהאליטה האירופאית ומההכשרה המסורתית שלה", מציינת בר-אשר סיגל. "הוא הצליח להביא עמו גישה שונה וכנה, כישועי".
מהפכים בהתנהלות ובסגנון חיים
במהלך כהונתו, קידם פרנציסקוס שינויי מדיניות בולטים. הוא החליף את מכוניות הלמבורגיני היוקרתיות במכונית פשוטה יותר, ובחר להתגורר במעונות עם כמרים במקום בארמון האפיפיור המפואר. כמו כן, הוא שינה את סגנון הלבוש שלו, והעדיף נעליים פשוטות על פני מותגים יוקרתיים.
קרבה לעם למרות הסיכון
פרופ' בר-אשר סיגל מדברת על רצון האפיפיור להיות קרוב לעם, גם במחיר סיכון חייו. הוא הסיר את המגנים על הפופמוביל שלו ואף אמר: "אם יש סכנה שירגו אותי, אז שיעשו זאת". אישיותו הפשוטה ותשומת הלב שלו לפשוטי העם הפכו אותו לדמות אהודה בקרב הציבור.
עמדות מרחיקות לכת ושיח פתוח
בר-אשר סיגל מדגישה את השפעת המילים והעמדות של פרנציסקוס על סוגיות כמו הקהילה הלהט"בית. האפיפיור טען כי גם לאנשים מקהילה זו יש מקום בעולם הבא, ואמר את הדברים המהפכניים: "מי אני שאשפוט הומואים?". כמו כן, עמדותיו לא נמנעו מבחינת הדיאלוג הבין-דתי, והוא פעל לעידוד יחסים עם יהודים.
ביקורת על ישראל
חלק מעמדותיו הביאו לביקורת כלפי ישראל, במיוחד במהלך המלחמה בעזה, כאשר פרנציסקוס גינה את הרג הפלסטינים חפים מפשע. הוא נקט בעמימות מוסרית כלפי ההפצצות בעזה, דבר שגרם לו למחלוקות רבות.
הישארות בתפקיד עד הסוף
למרות בעיות בריאותיות, פרנציסקוס החליט להישאר בתפקידו עד יום מותו. בר-אשר סיגל טוענת כי הוא הרגיש שהישארותו כה חשוב, במיוחד כפרט פורץ דרך בוותיקן.
התהליך לבחירת אפיפיור חדש
מותו של פרנציסקוס יוביל לתהליך הקונקלאווה, הבחירה של האפיפיור הבא. פרופ' בר-אשר סיגל מסבירה את שלבי התהליך, שבו הקרדינלים מצביעים בהצבעות חשאיות עד להגעת ההחלטה.
מורשתו של האפיפיור פרנציסקוס
בסיום הראיון, בר-אשר סיגל מדגישה את המשמעות של מוסד האפיפיור כיום: "למרות העולם הציני שבו אנו חיים, לדת יש מקום מרכזי בתקוות של האנשים ובמוסריות שלהם". פרנציסקוס היה דוגמה חיה לכך