תגליות חדשות: אפיגנטיקה תורמת להבנה של סרטן הלבלב

מדענים מג'ונס הופקינס מזהים שינויים אפיגנטיים בתהליך המעבר לתאי סרטן

מדעני הרפואה של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס דיווחו על גילוי משמעותי בחקר הסרטן, המתאר דפוס של "סימנים" אפיגנטיים המתרחש במעבר בין תאי לבלב רגילים לתאים סרטניים בעכברים. החוקרים מצאו כי תאים רגילים עשויים לשמור "זיכרון" של השינויים האפיגנטיים, המאפשר להם לעבור תהליכי שינוי מבלי שיידרשו מוטציות גנטיות.

מה זה אפיגנטיקה?

אפיגנטיקה עוסקת בשינויים כימיים המתקיימים על פני הקוד הגנטי, ויכולה להשפיע על חיווי גנים מבלי לשנות את רצף ה-DNA עצמו. בעוד שהקוד הגנטי מתפקד כחומרה במחשב, האפיגנטיקה פועלת כ"תוכנה" המחליטה אילו גנים יופעלו ואילו יושבתו.

ממצאים משמעותיים

המחקר, שפורסם בכתובת רפואת גנום, מסביר כיצד שינוי במבנה התאים יכול להתרחש כתוצאה מדלקת או נזק סביבתי, שמובילים להכנסת התאים למצב היברידי או שונה. פרופסור אנדרו פיינברג מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס הסביר כי תהליך זה מתחיל כאשר התאים רוכשים זהות שונה, דבר המגביר את הסיכון להתפתחות סרטן.

תהליך המטאפלזיה

במחקר, החוקרים התמקדו בתהליך המטאפלזיה אקינרית-לרחבית, שבו תאי אקינריים בלבלב עוברים שינוי לתאים דוקטאליים, המעבירים מיצי עיכול. תהליך זה הוכח כדרך שבה תאים אקינריים מתגוננים מפני נזקים שנגרמים על ידי דלקת.

גילויים נוספים

החוקרים זיהו שינויים אפיגנטיים על גנים הקשורים לסרטן הלבלב, כאשר לא נמצאו מוטציות גנטיות. זה מצביע על כך שהתאים הרגילים יכולים לאמץ תכונות סרטניות נוכח שינויים אפיגנטיים, גם ללא מוטציות ב-DNA.

כשהתאים חזרו למצבם הקודם, חלק מהשינויים באפיגנטיקה נותרו לפחות שבעה ימים, מה שמצביע על "זיכרון" אפיגנטי מתמשך. עובדים נוספים מהצוות, בראשות אמילי לו, מצאו כי שינויים אפיגנטיים אלו עשויים להסביר את הגידול בסרטן בקרב צעירים, אשר לא פיתחו מוטציות הקשורות לגיל.

סיכום

מחקר זה מציע תובנה חדשה על האופן שבו תאים רגילים יכולים לשנות את אופיים בתגובה לדלקת ולסביבה, ופותח קדימה שאלות לגבי דרכי טיפול עתידיות בסרטן.

באמצעות תובנות אלו, עלולים המדענים למצוא דרכים חדשות להגנה על הבריאות מפני התפתחות סרטן בלבלב ובאיברים אחרים.

חוקרים נוספים מהאוניברסיטה חברו למאמץ זה והמחקר מומן על ידי המכונים הלאומיים לבריאות