חיסול חמאס או חיזבאללה? ידרשו לבדוק את המשאבים הנדרשים

התמודדות בין הדרגים

כוחות צה"ל, תחת פיקודו של רמטכ"ל אייל זמיר, מתמודדים עם אתגרים משמעותיים בנוגע להחלטות אסטרטגיות, כך עולה מהצהרתו של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. כאשר זמיר הביע חששות לגבי חלוקת סיוע הומניטרי בעזה, סמוטריץ' השיב: "אם אתה לא מסוגל – נביא מישהו שכן". אמירה זו משקפת לא רק עימות נקודתי, אלא גם תפיסת עולם רווחת המזלזלת במגבלות הארגוניות והלוגיסטיות של מערכת הביטחון.

המגבלות והאתגרים

השיח האסטרטגי בישראל ממוקד בשאלות מהותיות כיוונים עתידיים: חיסול שלטון חמאס, הכאת חיזבאללה, או כיבוש מחדש של רפיח. אך בניגוד לדיונים על האסטרטגיות השונות, השאלה האם יש לנו את המשאבים לביצוע האסטרטגיות הללו כמעט ואינה נדונה.

שלושה משאבים חיוניים לכל עימות מתמשך – זמן, אמון וכוח אדם לוחם – עשויים להיראות כיום כאילו הם בלתי מוגבלים, אך למעשה הם מצויים במצב של שחיקה מתמשכת. כל יום נוסף בלחימה פוגע במוסדות המילואים, בלגיטימציה הציבורית, וביכולת להמשיך בפעולה רציפה.

חשיבות שימור המשאבים

אחריות ההנהגה היא לשמר את המשאבים הללו, להימנע משחיקה שלהם ולעצב תוכניות צבאיות שמתכתבות עם גבולות היכולת האזרחית והצבאית. לצד זה, קידום יוזמות כמו הקמת גדודים מעורבים עשויה להוות התקדמות בתחום כוח האדם הלוחם – מהלך שביסס את יכולת צה"ל לקיים את המערכה הנוכחית.

עם זאת, ישנם כאלה המדגישים שסוגיות כוח אדם מדוברות פחות במערכת הציבורית, מה שמוביל לחוסר בהבנה של תמונת המצב הכוללת.

השפעת הדיון הציבורי

מציאות זו מתקיימת כאשר הציבור מתמודד עם תסכול ממושך כלפי ההנהגה, שרבים רואים בה תמלול של מילות תוכן ריקות. במקום לבנות אמון עם הציבור, ההנהגה נראית כממשיכה בוויכוחים מפלגים, דבר שמקשה על שמירת רצף פעולה והגברת התמחות במערכה.

סיכום

נראה כי אי-הבנה של מגבלות המשאבים פוגעת ביכולת לתכנן אסטרטגיה אפקטיבית. בדיוק כפי שמנהיגים מדברים במונחים של אסטרטגיה, עליהם להכיר בצורך הקיומי לשמר את המשאבים המוגבלים כדי להשיג מטרות בלתי מוגבלות. ניהול מושכל של המשאבים והבנת גבולותיהם יכול לייעד את עתיד צה"ל והביטחון בישראל