הדלפות מהקבינט: מה מותר ואסור לראש הממשלה לאשר לפרסום?

רקע פרשת "קטארגייט"

במהלך חקירה המתנהלת סביב פרשת "קטארגייט", נתן ראש הממשלה בנימין נתניהו עדות לפיה עוזרו, יונתן אוריך, הדליף מידע סודי "ברשות ובסמכות" של נתניהו, דבר אשר עורר התנגדות מצד ראש האופוזיציה, יאיר לפיד. לפיד טוען שמדובר בהפרת החוק, שכן לפי דבריו, אסור להדליף מידע מהקבינט, והדבר חל גם על ראש הממשלה.

מה אומר החוק?

סודיות דיוני הקבינט

סודיות דיוני הקבינט בוססה בחוק יסוד: הממשלה, בסעיף 35, הקובע כי "הדיונים וההחלטות של הממשלה ושל ועדות השרים בעניינים אלה הם סודיים וגילוים ופרסומם אסור". נושאים שנחשבים סודיים כוללים את "ביטחון המדינה" ו"יחסי החוץ של המדינה".

הסמכת פרסום מידע

עם זאת, סעיף קטן (ב) בחוק קובע כי ההוראות לא יחולו על דברים שהממשלה או ראש הממשלה אישרו לפרסום. המצב הזה מעלה שאלות לגבי תהליך ההחלטה: האם ראש הממשלה יכול לפרסם מידע מהקבינט ללא אישור הליך פורמלי? האם די בהנחיה לעוזר להעביר מידע על מנת להחשב כהסמכה לפרסומו?

כוונת המחוקק וההסדר הקיים

דיוני ועדה והליכי פרסום

בעיון בפרוטוקולים של ועדת המשנה של הכנסת לחוקי יסוד, עולה כי הוועדה דנה באיזון בין הרצון למנוע הדלפות ובין חופש העיתונות, אך לא נגעו בתהליך המסודר בו ראש הממשלה אמור להתיר חומר לפרסום. גם בתקנון הממשלה לא קיימת ההנחיה המקיפה כיצד על ראש הממשלה להנחות בנוגע לפרסומים.

חולשות החוק

ד"ר מורן קנדלשטיין־היינה, חוקרת במכון הישראלי לדמוקרטיה, מדגישה שהחוק אינו קובע מנגנון מסודר להיתר פרסומים, והסמכות להחליט על פרסום ניתנת לראש הממשלה אך אינה מוגדרת כראוי.

חשיבות חובת ההתרעה האישית

התרעות מקצועיות

בעקבות פרשת פלדשטיין והנגד, עלתה השאלה האם קיימת חובת התרעה מהדרגים הנמוכים לעליונים. ח"כ משה סעדה ציטט את דו"ח וינוגרד, המדגיש כי לעיתים אנשי מקצוע חייבים לעקוף את המפקדים שלהם ולהעביר התרעות ישירות.

סיכום

המקרה מעלה שאלות רבות בנוגע לניהול מידע סודי וכיצד יש להסדיר את מלאכת הפרסום בממשל. הדבר מדגיש את הצורך במנגנונים ברורים יותר לצורך שמירה על סודיות הציבורית ובו בזמן כיבוד זכות הציבור לדעת