הדלפות מהקבינט: מה מותר ומה אסור לראש הממשלה לאשר לפרסום?

עדות נתניהו על ההדלפות

בעת חקירתו במסגרת פרשת "קטארגייט", סיפר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי עוזרו, יונתן אוריך, הדליף מידע סודי "ברשות ובסמכות". דבריו עוררו התנגדות מצד ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, שטען כי לפי החוק אסור להדליף מקבינטים, וכי איסור זה חל גם על ראש הממשלה. דבריהם של שני הצדדים מעלים שאלות על זכויותיו וסמכויותיו של ראש הממשלה בנוגע למידע סודי.

חוקי סודיות הדיונים

סודיות דיוני הקבינט מוסדרת בחוק יסוד: הממשלה, ובמיוחד בסעיף 35. סעיף קטן (א) קובע כי "הדיונים וההחלטות של הממשלה ושל ועדות השרים בעניינים אלה הם סודיים, וגילוים ופרסומם אסור", כאשר הנושאים המוגדרים הם ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה. הסעיף אוסר על פרסום מידע המתקבל בדיונים רגישים אלו.

הסמכת ראש הממשלה

עם זאת, סעיף קטן (ב) מסביר כי ההגבלות אינן חלות על מידע שהממשלה או ראש הממשלה מתירים לפרסום. כך, קיימת אפשרות כי נתניהו כראש הממשלה יוכל להחליט על פרסום מידע מסוים מהקבינט.

שאלות לא מוסדרות

השאלה המטרידה היא כיצד ניתן להפוך מידע כזה לפומבי. האם ראש הממשלה יכול למסור מידע ישירות בנאום ציבורי? האם הסמכת עוזר להעביר פריט מידע מהווה היתר חוקי? המדריך החוקי בנושא אינו ברור, ואין חוקים רגילים המפרטים הליך מסודר לשחרור מידע מן הקבינט.

כוונת המחוקק והפרוקדורות הקיימות

כדי להבין את כוונת המחוקק, ניגשנו לפרוטוקולים של ועדת המשנה של הכנסת לחוקי יסוד. התמקדות הוועדה הייתה באיזון בין הצורך להילחם בהדלפות לבין חופש העיתונות, אך לא בדיונים על הליך פרסום חומר סודי. במצב זה, נותרנו ללא הנחיות ברורות או הליך מוסדר מהצד של החוק.

התמודדות עם בעיית ההדלפות

ד"ר מורן קנדלשטיין־היינה, חוקרת במכון הישראלי לדמוקרטיה, מציינת כי קיימת בעיה בכך שהמנגנון הקיים להגבלת ההדלפות לא מתפקד בצורה מאורגנת. "כל סמכות צריכה להיות מופעלת בהתאם לעקרונות משפטיים", אומרת קנדלשטיין־היינה, ומוסיפה כי ההחלטות צריכות להיעשות תוך שמירה על ביטחון המדינה והזכות הציבורית לדעת.

השפעות ההדלפות

לאור המצב הנוכחי, עולה שאלה נוכחית האם המידע שהותר לפרסום אכן קידם מטרות חיוביות, כמו שחרור חטופים, או האם בכך נגרם נזק לביטחון המדינה. הכוונה מאחורי ההדלפות היא קריטית להבנת המצב ותוצאותיו.

דילמה של אנשי מקצוע

לאור הסוגיות שמועלות, עולה גם הדיון בנוגע להדלפות "בוטום־אפ", המגיעות מהדרגים הנמוכים. כך קיבלה תשומת הלב במקרים בהם אנשי מודיעין העבירו מידע ישירות לדרגים עליונים, מה שמעורר דילמה לגבי חובת ההתרעה האישית של אנשי מקצוע במצבים קיצוניים.

סיכום

המקרה של ההדלפות מהקבינט מציב אתגרים חוקתיים ופרקטיים משמעותיים. ברור כי יש צורך בחוקים ברורים ורבים יותר המיטיבים את ההבנה והפוליטיקה סביב הפעלת הסמכויות השונות של ראש הממשלה בנוגע למידע סודי