לראשונה מאז אייכמן: 22 מחבלי חמאס עלולים לקבל עונש מוות

התחזקות הדרישה לעונש מוות כנגד מחבלי חמאס
לאחר יותר מ-60 שנה מאז הוצא להורג אדולף אייכמן בישראל, תובעים צבאיים מדברים על האפשרות לממש את עונש המוות כנגד מחבלי חמאס שהיו מעורבים בטבח ב-7 באוקטובר. לפי דיווחים בעיתון "סאן", תיקי המשפט יכללו לפחות 22 אישומים כנגד מחבלים, כולם מואשמים בהתקפות על קיבוץ ניר עוז, אחד המקומות שנפגעו בצורה הקשה ביותר במהלך הטבח.

השלכות מעשה הטבח
קיבוץ ניר עוז, שנמצא במרחק של קילומטר וחצי מגבול עזה, הותקף משלושה כיוונים. כרבע מתושביו נרצחו או נחטפו, תוך שמחבלים הציתו בתים בזמן שמשפחות היו כלואות בתוכם. בין הנחטפים היו שירי ביבס ובניה אריאל וכפיר, שחזרו עם המחבלים לעזה.

תגובות התובעים
התובע הצבאי אלן בייקר אמר שהשלטונות הישראליים כבר אינם חוששים מהלחץ הבינלאומי בנושא עונש המוות. לדבריו, "בעקבות האופי האכזרי של פשעי חמאס, לא סביר שהרגישות לדעת העולם תילקח בחשבון". הוא טוען כי גם במידה וישראל תבחר להותיר את המחבלים מאחורי סורג ובריח או להטיל עליהם עונש מוות, תגובות שונות לא ימנעו אותה מהמהלך.

תחושת ההכרח במאבק מול האכזריות
בייקר, העומד בראש תוכנית המשפט הבינלאומית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, הדגיש את הצורך של מערכת המשפט הישראלית לשקול לעומק את חומרת הפשעים. הוא הביע את תקוותו שהשופטים ישראלים יתנו את ההכרעות הראויות ולא יילחצו מהביקורת הבינלאומית.

מורכבות מערכת המשפט
מוריס הירש, מנהל היוזמה לאחריות ורפורמה של הרשות הפלסטינית, ציין כי המורכבות המשפטית בישראל עשויה להוביל לתוצאות שונות בתיקים השונים. הוא הוסיף כי במקרים שמדובר בפשעים המחרידים ביותר מאז השואה, ייתכן שעונש מוות יהיה התוצאה הסבירה לאחר הרשעה.

האתגרי ההוכחה
עם זאת, ישנו אתגר באיסוף הראיות. אם לא ניתן לבודד קורבנות מוסמכים בכל מקרה, יכול להיות קשה לקבוע אשמה ברצח המוני, דבר שעשוי להוות בעיה עבור ההגנה המשפטית של מחבלי חמאס.

המאבק המשפטי לא צפוי להיות קל, אך ייתכן שישראל תתמקד בעיקר בהבהרת עמדותיה לעולם גם אם תבחר להחמיר את הענישה כלפי המחבלים ולממש את עונש המוות