ימי המחלה הפיקטיביים של המורים: מה אומר החוק, והאם מדובר בעבירה פלילית?

שביתת המורים היום (ראשון) עוררה שאלות משפטיות מהותיות בנוגע להוצאות ימי מחלה פיקטיביים. בעקבות מחאת עובדי ההוראה, שעזבו את מקומות עבודתם והוציאו ימי מחלה קולקטיביים, עולה השאלה האם מותר לעובדים לנצל את ימי המחלה למטרות שאינן רפואיות.

חוקי ההנפקה של ימי מחלה

על פי החוק בישראל, הוצאת תעודת מחלה שלא למטרות רפואיות נחשבת להונאה. החוק קובע כי מעסיקים אינם זכאים לדעת את סיבת ההיעדרות של עובד, אך הוצאת ימי מחלה במרמה היא עבירה פלילית. תקנות דמי מחלה שנחתמו בשנת 2024 הגבירו את הבקרה על הוצאת תעודות מחלה, ומחייבות את העובדים להציג תעודת מחלה רק לאחר ביקור אצל רופא.

הגבלות על הוצאת ימי מחלה

עובדים יכולים להנפיק תעודת מחלה קצרה ללא ביקור אצל רופא, אך מדובר בהגבלה של ארבעה ימי מחלה בשנה קלנדרית, כאשר התעודה אינה יכולה לפורסם אם העובד קיבל ימי מחלה אחרים בשבעת הימים שקדמו להנפקתה. במקרה של מצבים רפואיים חריגים, יש צורך בחוות דעת רופא. עוד צוין כי החוק אוסר על רופא להנפיק תעודת מחלה לאומת בלי לבצע בדיקה.

השלכות המשפטיות על הוצאת ימי מחלה פיקטיביים

על פי סעיף 415 לחוק העונשין, עובדים המנפיקים תעודת מחלה כוזבת עשויים להיות חשודים בעבירת מרמה, שהעונש עליה יכול להגיע לשלוש שנים, ובנסיבות מחמירות עד לחמש שנות מאסר. כמו כן, המעסיק זכאי לפטר את העובד על הפרת האמון בין הצדדים ולדרוש החזר של תשלומים שניתנים שלא כדין.

מה צפוי בהמשך?

לאחר השביתה הנוכחית, המעסיקים רשאים לבדוק את התעודות שהוגשו ולהתחקות אחר חשדות. אם יימצא כי התעודות הונפקו שלא כדין, המעסיקים יכולים לנקוט בצעדים משמעתיים ופליליים, כולל הגשת תלונה למשטרה. גם הרופאים שיביאו להנפקת תעודות כוזבות עלולים להיחקר או לעמוד בפני הליך משמעתי.

סיכום

המשך השימוש בימי מחלה ככלי למחאה עשוי להביא לתוצאות חמורות הן לעובדים והן למעסיקים. עם זאת, ניתן להביא לשינויים בעבודה דרך שביתה חוקית, אך המעסיקים אינם רשאים לעודד הוצאת ימי מחלה לא אמתיים במסגרת זו