מה ההיסטוריה של שיעור המע"מ בישראל?

ההיסטוריה של שיעור המע"מ בישראל

הרקע להקמת המע"מ בישראל

עם הקמת מדינת ישראל בשנת 1948, היה צורך לממן את ההוצאות הממשלתיות שנגרמו בעקבות מלחמת העצמאות ובמהלך השנים שלאחר מכן. במטרה לגייס הכנסות מוגברות למימון שירותים ציבוריים ותשתיות, הוקם במשרד האוצר צוות מקצועי שבחן את אפשרויות המיסוי השונות. המע"מ (מס ערך מוסף) הוצג כפתרון למערכת מימון זו, כתחליף למס מחזור שהיה עד אז בשימוש.

חקיקת חוק המע"מ הראשון

חוק המע"מ נכנס לתוקף בישראל בשנת 1976, והחליף את מס העסקאות הקודם. שיעור המע"מ הראשון שנקבע עמד על 10% מהמחיר לצרכן. המערכת קיבלה השראה ממודלים בינלאומיים במדינות שונות, שהשתמשו במבנה דומה להפקת הכנסות נוספות. המע"מ הישראלי התגלה כאמצעי חשוב להעלאת הכנסות המדינה.

העלאות שיעור המע"מ

כבר בשנת 1978, לאחר השפעות שונות כמו אינפלציה ועלויות מחיה גבוהות, הוחלט להעלות את שיעור המע"מ ל-12%. העלאות הגיעו עם לחץ פוליטי וכלכלי שנבע מתנודות בשוק ובצרכים משתנים של האוכלוסייה. שיעור זה נותר יציב במשך למעלה משש שנים, כאשר ב-1985 שינה שוב שיעור המע"מ ל-17% במסגרת תוכנית הייצוב הכלכלי במטרה להתמודד עם האינפלציה הגואה במשק.

המע"מ בעקבות ההסכמים עם הפלסטינים

בשנת 1994, עם החתימה על הסכמת אוסלו, נוצרו תנאים חדשים עבור המיסוי בישראל. הנישות הכלכליות השתנו והודגש הצורך להיערך לתנאים חדשים שישפיעו על הכנסת המדינה. מנגד, הוחלט על הפחתה של שיעור המע"מ ל-15% ב-1997, במטרה להקל על התושבים ולהניע את הכלכלה.

ההתפתחויות הכלכליות בשנות ה-2000

בתחילת שנות ה-2000, עם התחזקות המשק והאינפלציה הנמוכה, שיעור המע"מ עלה שוב ל-16.5% בשנת 2005. בשנת 2007, בעקבות המשבר הכלכלי העולמי והאתגרים הפנימיים בישראל, שוב מדינת ישראל נדרשה לתגובה מהירה ושיעור המע"מ הועלה ל-18% כדי להגדיל את ההכנסות ולממן את הגירעון התקציבי.

המע"מ בשנים האחרונות

בשנת 2015, לאחר הפולמוס הפוליטי המלווה בתהפוכות כלכליות, הוחלט על ניסיון להפחתה של שיעור המע"מ ל-17% – צעדים שנועדו לעודד את הצריכה הפרטית והצמיחה. אך באפריל 2018, בעקבות התחזקות הצריכה והאינפלציה, הוקל המע"מ בסופו של דבר ל-16% – מה שגרם לתגובה מיידית בשוק ולעלייה בהוצאות התכנון והבנייה.

השפעות המע"מ על הציבור

שיעור המע"מ משפיע על המגזר הציבורי והפרטי כאחד. כל שינוי בשיעור המע"מ משפיע ישירות על יוקר המחיה בישראל. במערכת הבריאות, לדוגמה, עלה שיעור המע"מ על מוצרים רפואיים, דבר שהשפיע על הפרט לצרוך תרופות ושירותים רפואיים. גם בתחום התחבורה הציבורית, העליות במע"מ הובילו להתייקרות מחירי הכרטיסים והפעילויות הללו.

ביקורת על שיעור המע"מ

נדבך מרכזי בביקורת על שיעור המע"מ מתמקד בעובדה שהמס שנמצא באחוז קבוע פוגע בעיקר בשכבות חלשות ובפערים הכלכליים במדינה. עבור עניים, שיעור המע"מ מהווה נטל כבד יותר מאשר עבור עשירים, שכן הוא נגבה על כל הצריכה, כולל על מוצרים בסיסיים כמו מזון ודלק.

תחזיות לעתיד

התחזיות לגבי שיעור המע"מ והעתיד הכלכלי של ישראל מצביעות על אפשרויות שונות, ותלוי בשינויים פוליטיים וכלכליים. יש המציעים לקבוע שיעורי מע"מ שונים על מוצרים שונים, במטרה לייעל את האפקט של המס ויסודיים על התנהלות כלכלית יותר אחראית.

בנוסף, קיימת האפשרות לשינויים במבנה האוצר שיביאו לייעול המיסוי במדינה. התפתחויות בעולם המיסוי הבינלאומי ומגוון המודלים הכלכליים בארצות שונות יכולים להשפיע על הבחירות המעשיות של ממשלות ישראל הבאות.

סיכום מצב המע"מ בישראל

מכאן, שיעור המע"מ בישראל עבר התפתחויות רבות והיה נתון לשינויים בהתאם לצרכים הכלכליים והחברתיים השונים. במבנה המיסוי המודרני, המע"מ נותר אחד מהמיסים החשובים במדינה. השינויים המתמידים, יחד עם הביקורת הציבורית, מראים כי נדרשת מערכת כלכלית דינמית להתמודד עם האתגרים הקיימים במשק הישראלי.

הדיונים על שיעור המע"מ ועל ההשפעות שלו על הכלכלה והציבור יימשכו ככל שהמציאות הכלכלית תשתנה, בייחוד לנוכח האתגרים החדשים והעולמיים ששואבים את ישראל.