צה"ל מפלה לטובה משתמטים חרדים מול מי שאינם חרדים

החמרת מדיניות האכיפה של צה"ל בעקבות מלחמת חרבות ברזל

צה"ל החמיר את מדיניות האכיפה שלו נגד עריקים משירות חובה ומילואים מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר, כך עולה מדרכי חוות דעתו של עו"ד רן כהן רוכברגר, לשעבר הסנגור הצבאי הראשי. מאידך, העונש על משתמטים, בעיקר חרדים, נותר כפי שהיה, דבר המצביע על מדיניות מפלה לכאורה בין קבוצות אוכלוסייה שונות.

המצב החוקי לאחר מלחמת חרבות ברזל

על פי דברי רוכברגר, חודש לאחר אסון ה-7 באוקטובר, הודיעה התביעה הצבאית על החמרה במדיניות האכיפה לעבר עריקים, תוך הסבר כי "היעדרות מן השירות בזמן מלחמה נחשבת להפרת ערך הרעות והשוויון". זאת, כאשר הוחמרה הדרישה לעונש פלילי על היעדרויות קצרות יחסית, דבר שלא חל על משתמטים מגיוס, עבורם נשמר הרף הקודם של כשנה וחצי.

העלייה במספר כתבי האישום

הרוכברגר מעדכן כי נרשמה עלייה משמעותית במספר התביעות המוצגות בבתי המשפט הצבאיים, בעיקר נגד עריקי מילואים, תוך שהמדינה מקשה על הסכמות למסלולים שיקומיים למי שראויים לכך.

החמרת הענישה בתקופת המלחמה

לפי רוכברגר, פסיקות בתי הדין הצבאיים בשנים האחרונות מצביעות על החמרה ניכרת בענישה על עריקים, במיוחד על עריקי מילואים, עם חמרה כפולה או שלוש מהמקובל לפני המלחמה. דוגמאות לכך כוללות עונש מאסר של 90 יום על סמ"ר ב', שנעדר 42 ימים מצו 8 תוך שחווה קשיים נפשיים, וכן 280 יום מאסר על סמ"ר נ', שלא היה בגיוס במשך 150 יום.

תגובת דובר צה"ל

תגובת דובר צה"ל הייתה כי "צה"ל אוכף את הדין כנגד תופעת ההיעדרות בלי הבדל בין זהות הנאשמים". דובר צה"ל הוסיף כי מאז תחילת המלחמה, חלה החמרה במדיניות הענישה הכללית כדי להתמודד עם ירידה רוחבית במילואים.

לפי ההערכות, החמרה זו נובעת מהצורך הכואב לשפר את המצב בשדה הקרב, ובתגובה למחסור החמור בכוח אדם.