השריפות בהרי ירושלים וההכרזה על "אסון לאומי"

המשמעות של הכרזת "אסון לאומי"

בעקבות השריפות ההרסניות בהרי ירושלים, התעורר דיון ציבורי حول האם יש להכריז על האירועים כ"אסון לאומי". המונח "אסון לאומי" מתייחס לאירועים רחבי היקף שמסכנים חיי אדם או תשתיות ודורשים התגייסות מאסיבית של המדינה. גם לאחר שהשריפות גרמו לנזקים כבדים, לא הוכרז על האירוע באופן רשמי כ"אסון לאומי".

מה ההשלכות של ההכרזה?

הכרזה רשמית על אסון לאומי פותחת את הדלת לגיוס כוחות נוספים, קבלת סיוע בין-משרדי ובינלאומי והפעלה של תקציבים וכלים מיוחדים. כמו כן, היא עשויה להוות בסיס לפיצוי נפגעים, דבר שלא מוסדר בחוק באופן חד משמעי. במקרים קודמים, כמו קריסת אולם האירועים ורסאי בשנת 2001 או השריפה בכרמל בשנת 2010, נדרש הליך חקיקה ייעודי כדי לאפשר פיצוי לקורבנות, כאשר כל מקרה נבדק לגופו.

מי בהחלט את ההכרזה?

קו פרשת המים בנוגע להכרזה על אסון לאומי אינו קשור בהיקף הנזק, אלא בהחלטה ממשלתית להכיר באירוע ככזה וליטול אחריות כלפי האזרחים שנפגעו. ניסיון לשנות את ההגדרה המשפטית של אסון לאומי התבצע בשנת 2021, בעקבות אסונות מירון ונחל צפית, כאשר ח"כ אפרת רייטן וחברי כנסת נוספים הגישו הצעת חוק לסיוע לנפגעי אסון לאומי-אזרחי. הצעה זו זכתה לתמיכה רחבה, אך בסופו של דבר לא הבשילה עקב התנגדות פנים-ממשלתית.

מה קורה כשאין הכרה רשמית?

במצבים בהם מתרחשים אסונות קשים ללא הכרה רשמית, הציבור עלול להישאר ללא פתרונות פיצוי רגילים. מבקר המדינה התריע בדוחותיו על חוסר מוכנות לאומית לאירועי חירום רחבי היקף, ובין היתר ציין פערים ביכולת המענה של השלטון המקומי והיעדר תוכניות פעולה מסודרות למצבי חירום.

המתרחש בעקבות השריפות

בזמן ששריפות הענק ממשיכות לגעת בשטחי הרי ירושלים, השיח הציבורי סביב ההכרזה על "אסון לאומי" מעיד על החשש מההשלכות הכספיות והמשפטיות של הכרה כזו. למרות נזקי העבר וההרס הנוכחי, נראה כי המדינה נדרשת להיערך טוב יותר לאירועים כאלו מראש, על מנת להימנע מנזקים כבדים נוספים ולספק תמיכה מסודרת לנפגעים.

מגמת השיח סביב הנושאים הללו מצריכה התייחסות מעמיקה יותר מצד הממשל על מנת להבטיח הענקת סיוע להתרחשויות כאלו בעתיד