ביטול עמלות הבנקים: הצעת החוק החדשה והפוליטיקאי המפתיע שעומד מאחוריה
הצעת החוק לביטול עמלות בנקאיות
הצעת חוק פרטית שמבקשת לבטל שתי עמלות בנקאיות מרכזיות – עמלת שורה ודמי משמרת – צפויה לעלות לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה בקרוב. בין החתומים על ההצעה נמצא גם חבר הכנסת משה גפני, יו"ר ועדת הכספים, שהצטרפותו עשויה להעניק לה משקל פוליטי משמעותי, על אף שהוא אינו היוזם המוביל.
הרקע להצעת החוק
ההצעה מבקשת לבטל את העמלות בטענה שהן "שריד היסטורי" מתקופה שקדמה למהפכה הדיגיטלית. העמלות המדוברות כוללות את עמלת השורה, המשולמת עבור רישום פעולות פיננסיות בחשבון, ודמי משמרת, המשולמים עבור ניהול ואחזקת ניירות ערך.
לפי דברי ההסבר של ההצעה, "בשנים האחרונות הבנקים בישראל צוברים רווחי עתק במיליארדי שקלים חדשים בשנה, הגבוהים אף מהרווח הממוצע של הבנקים בארה"ב". העמלות הללו נתפסות כאילו הן שייכות לעידן אחר, כאשר בעבר הבנקים נדרשו לרישום ידני של פעולות ולשמירה פיזית של ניירות ערך.
פוטנציאל החיסכון ללקוחות
מתוך שתי העמלות, דמי המשמרת עלולים להיות בעלי ההשפעה הכלכלית המשמעותית על לקוחות הבנקים. שיעור דמי המשמרת עומד על כ-0.2% מערך תיק ניירות הערך של הלקוח בכל רבעון, כלומר כ-0.8% בשנה. עבור לקוח המחזיק תיק השקעות בשווי 100,000 שקלים, העמלה השנתית עשויה להגיע לכ-800 שקלים, וזאת רק עבור "שמירת" הניירות.
עמלת השורה, לעומת זאת, עומדת על כשקל לפעולה והפכה לפחות מורגשת מאז רפורמת המסלולים של בנק ישראל ב-2014, שקבעה מסלולים וסלי עמלות.
ממשק פוליטי עם בנק ישראל
הצטרפותו של חבר הכנסת גפני להצעת החוק מעניקה לה ממד פוליטי, במיוחד לאור יחסיו המורכבים עם בנק ישראל, הרגולטור האחראי על פיקוח העמלות הבנקאיות. גפני ידוע בביקורתו כלפי בנק ישראל בסוגיות הקשורות לפיקוח על הבנקים, ואף קיים דיון בוועדת הכספים בניסיון לאלץ את בנק ישראל להתערב בריביות הגבוהות על האוברדרפט.
סיכויי ההצעה להתקבל
למרות הפופולריות הציבורית הפוטנציאלית של הצעת החוק, סיכוייה להתקבל אינם בטוחים. הצעות חוק פרטיות רבות, במיוחד בתחום הבנקאות, מתקשות לעבור ללא תמיכת הרגולטורים, ואינן זוכות לתשומת לב מספקת במערכת הפוליטית.
בהקשר זה, הצעת החוק הנוכחית עשויה להתפרש כניסיון לעקוף את בנק ישראל ולהתערב ישירות בפעילות הבנקים באמצעות חקיקה, במקום להסתמך על הרגולטור המוסמך.
בין אם אתה מעוניין להישאר מעודכן בהתפתחויות עתידיות בנושא, כדאי לעקוב אחרי החדשות ולקחת חלק בשיח הציבורי על עתיד המערכת הבנקאית בישראל