הציבור חייב לדרוש לדעת כיצד מתקבלות החלטות דוגמת חימוש החמולות

הכנס על חימוש החמולות

הציבור הישראלי מתעורר לחשיבות של שקיפות במערכת קבלת ההחלטות סביב חימוש החמולות, בפרט בעקבות החשיפות האחרונות על “העסקאות האפלות” ופיתוח הכנופיות. המצב מחייב את האזרחים לשאול שאלות מרכזיות אודות השפעתן על הביטחון והיציבות האזורית.

הקטנת השיח הציבורי

השיח הציבורי בישראל מצטמצם לעיתים קרובות לשאלה האם לתמוך או להתנגד לראש הממשלה בנימין נתניהו. רעיון זה פוגע ביכולת לקיים דיון ביקורתי ושקול אודות סוגיות חשובות אחרות, כמו חימוש המיליציות בעזה. נתניהו עצמו התייחס לכך כ”מה רע בזה?”, אך האמירה הזו משקפת לקויים בדיון הציבורי, כולל היסטוריה קצרה וניסיון לא לגלות לקחים קודמים.

היסטוריה של חימוש גורמים מפוקפקים

החמולות כמו אבו-שבאב ברפיח נחשבות לדוגמה לתוצאות הרות גורל של ניסיונות לתמוך “במי שאויב של האויב שלי”. היסטוריה זו חוזרת על עצמה עם הפלנגות וכשישראל אפשרה לאחים המוסלמים בפעולתם, מתוך תקווה שיביאו לאתגר את פתח.

תפיסת הקנטונים בעזה ובאיו”ש

כיום קיימת תפיסה בקרב מקבלי החלטות הרואה את איו”ש ועזה כהזדמנות ליצור קואליציית קנטונים, מסגרת שתמקד בסוגיות אזרחיות מבלי לדרוש מהפלסטינים לשאוף למדינה. תפיסה זו מותאמת יותר לפנטזיה מאשר למציאות.

הסכנה של דגם החמולות

קידום דגם החמולות עשוי להוביל לשליטה ישירה על הפלסטינים במציאות שבטית כאוטית. במקום חלוף פלסטינים לעבר מדינה אחרת, יש חשש שסומליה תהיה התמונה החוזרת ברצועת עזה.

תגובות לביקורת

התשובות לביקורת על חימוש החמולות נזעמות בדרך כלל בפשטות – “אין חלופה טובה יותר”. אך זו עדות נוספת להעדר אסטרטגיה מובנית במלחמה בעזה ולטיפול טקטי שבא במקומה.

תוצאות מעשיות ומסוכנות

העובדה שראש הממשלה הצהיר על קשר עם חמולות לא רק מערערת את שיתוף הפעולה בתחום אלא גם מדגישה את חוסר היכולת לשמור על סודות בתוך המערכת הפלסטינית. החמולות החמושות נועדו גם לאבטח את חלוקת הסיוע החדש שממומנת על ידי ישראל, המעניקה לעניין מחויבות חדשה.

בעקבות החשיפות, על הציבור לדרוש שקיפות רבה יותר ושאלות אודות הדרך בה מתקבלות ההחלטות בחימוש החמולות, זהו קרדינל מרכזי למען עתיד בטוח יותר באזור