הכישלון אינו של הלוחמות – הוא של המערכת

רקע כללי על עצירת מסלול ההכשרה

ההודעה על עצירת מסלול ההכשרה ללוחמות בחי”ר ניוד חושפת שוב את השבריריות של המאבק לשילוב שוויוני של נשים בצה”ל. בעקבות הצלחות מקצועיות מובהקות של הלוחמות במסלול, החליטה המערכת להפסיק את ההכשרה בטענה לשיקולים רפואיים כמו עומס פיזי, התאמה גופנית וסיכון לפציעות.

מדוע ההחלטה מתקבלת?

שיקולים רפואיים מול אתגרים מערכתיים

בג”ץ 3227/20, הידוע כ”בג”ץ הלוחמות”, קבעו שני מפקדים בכירים מיחידת סיירת מטכ”ל כי הפערים הפיזיים אינם מצדיקים הדרה. הם הביעו עמדה חד-משמעית לפיה נדרשת התאמה מקצועית של מסלולי ההכשרה לשם שילוב נשים, לא מתוך ויתור, אלא מתוך הבנה מקצועית של השונות הפיזיולוגית בין נשים וגברים.

יכולות מגוונות ולא רק פיזיות

המסמך מדגיש כי הלוחם נדרש ליכולות רבות ומגוונות, וחוסנו הפיזי אינו המרכיב החשוב ביותר בלחימה. כמו כן, הוצג עיקרון ברור לפיו שונות אינה חולשה, אלא יתרון מבצעי המאפשר יצירתיות ושיתוף פעולה בין לוחמים ממגוון רב של רקעים וכישרונות.

סיכונים ותוכנית שלא התממשה

שילוב של נשים בסיירת מטכ”ל היה יכול להציע תרומה ייחודית ומשמעותית, אולם המערכת לא הצליחה לתכנן מסלול מותאם. הכישלון טמון בכשל תכנוני ולא בלוחמות עצמן. המערכת לא התכוננה לאתגר במובן הרפואי, הארגוני או הערכי.

פתיחת תפקידים כצעד ראשוני

צה”ל מדווח בגאווה על פתיחת 90% מהתפקידים לנשים, כשהחליטה כי אחת מכל חמש לוחמים היא לוחמת. עם זאת, פתיחה זו היא רק צעד ראשוני. הצעד הבא נדרש להכיל התאמות משמעותיות והבנה עמוקה כי שוויון מהותי מחייב גם הוגנות בתוצאה.

מסר לדור הבא של נערות

העיכוב במסלול ההכשרה של הלוחמות שלח מסר הרסני לדור חדש של נערות, אשר רואות בשירות קרבי יעד מוחשי ולא מיתוס רחוק. החיילות מתמודדות עם מסלול שלא תוכנן עבורן והוכיחו נחישות ויכולת רבה, אך הכישלון הוא של מערכת שאינה מצליחה להתמודד עם השוויון בעיניים גלויות.

סיכום

המאבק לשוויון בשירות הצבאי בישראל מתמשך, וההבנה שבסיסי התכנון צריכים להיות מותאמים ומגוונים היא הכרחית להצלחה בטווח הארוך