הצעת חוק נגד מימון זר תפגע גם בארגונים חברתיים: “יחסלו את יכולתנו לפעול”

רקע הצעת החוק

הקואליציה הישראלית מקדמת בשבועות האחרונים חוק המיועד למיסוי תרומות ממדינות זרות. הצעת החוק נועדה “לחסום ארגוני דה-לגיטימציה ולמנוע התערבות של ממשלות זרות”. אך בפועל, כך טוענים מנהלי עמותות חברתיות רבות, החוק יכול לפגוע בצורה קשה בפעילותם.

השפעות החוק על הארגונים החברתיים

בין הארגונים המושפעים נמצאות עמותות המקדמות זכויות אדם, זכויות עובדים, וחינוך לאוכלוסיות מוחלשות. מנהל עמותת “חיים וסביבה” ציין כי פעילותם עשויה להיפגע קשות לאחר כל חקיקה כזו, כשהוסיף: “יש ארגון שחותר תחת המדינה? תפעלו נגדו”.

הוראות החוק

לפי הצעת החוק, עמותות שמקבלות תרומות ממדינות זרות והכנסותיהן מצביעות על כך שיותר מ-50% מתקציבן מגיע מתרומות אלו, לא יוכלו לעתור לבית המשפט. יתרה מכך, עמותות אלה יחויבו לשלם מס של 80% על התרומה, אלא אם כן הן נתמכות גם על ידי ממשלת ישראל.

חששות ממשלות עמותות

מנהלי עמותות המושפעות בחשש מההשלכות ארוכות הטווח של החוק הצהירו על הכוונה לשמור על עצמאותם ולא לקבל מימון מהמדינה, גם אם זה מפחית את האפשרות לגייס כספים לתוכניותיהם. ידידון נגב, מנכ”ל התנועה לחופש המידע, הסביר: “אם נקבל כסף מהמדינה זה ישים אותנו בניגוד עניינים מול הדרישה לשקיפות בפיקוח על נבחרי הציבור”.

שדולת הנשים, הפועלת רבות למען זכויות נשים, תקפה גם היא את החוק ואמרה: “במציאות שפויה, המדינה צריכה לתמוך בקידום זכויות נשים ולא להשאיר את האחריות על פילנתרופיה בלבד”.

שאלת הקריטריונים לפטור ממס

שר האוצר יכול לפטור עמותות מסוימות מהמס שנקבע בחוק, ועם זאת, הקריטריונים לפטור אינם שקופים. לדברי נגב, “הממשלה רוצה לשלוט על השיח” והדבר עלול להביא לפגיעה קשה בחופש הביטוי וביכולת הארגונים לפעול.

המצב הנוכחי והמשך החקיקה

ח”כ אריאל קלנר, המוביל את הצעת החוק, ציין כי הוא מתכוון למצוא ניסוח מידתי ומאוזן שיאפשר לחברות אזרחיות לעסוק בנושאי רווחה ותרבות מבלי להיפגע מהחוק. “זוהי אינה מטרת החוק”, הבהיר קלנר, “כשהמטרה היא למנוע ניצול דמוקרטי לקידום אינטרסים של גורמים זרים”.

יש לצפות שהדיונים על הצעת החוק יימשכו בשבועות הקרובים בכנסת וימשיכו לעורר התנגדות מצד ארגונים חברתיים המובילים מאבקים למען זכויות אזרח בסיסיות