הגשת התקציב מתעכבת, ובאוצר אומרים: «הכול תלוי בתוספת לביטחון»

היערכות המשא ומתן בין האוצר למערכת הביטחון

המשא ומתן הקדחתני המתקיים בימים אלה בין משרד האוצר למערכת הביטחון הוא האירוע הראשון שצריך להסתיים לפני שכל יתר סעיפי תקציב הממשלה יתיישרו סביבו. על פי לוחות הזמנים השגרתיים, התקציב היה אמור לעלות לאישור הממשלה כבר בחודש הבא, אך עיכובים אלו עשויים למנוע זאת. מועד ההגשה עדיין לא נקבע.

דעות באוצר על גזירות מס

בעוד המשא ומתן נמשך, עולים סוגיות נוספות, כולל עמדתו של נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, לפיה תוכל הממשלה לדחות את גזירות המס מתקציב 2026 לשנת 2027. גורם בכיר באוצר ציין כי «זה בעיקר תלוי בכמה כסף ירצו לתת למערכת הביטחון», וציין כי אם התוספת תהיה מרוסנת, יתכן שהנגיד צודק.

עלויות והצפות ביטחוניות

משרד האוצר מעריך את העלויות הישירות של מבצע «עם כלביא» באיראן בכ-25 מיליארד שקל, כשסכום דומה צפוי מהמשך המלחמה בעזה מעבר למתוכנן. החמרת המגעים המדיניים לעסקה מול חמאס עשויה להטות את הכף לכיוון של ויתור על גזירות ופגיעות נוספות בתקציב 2026. בחלק הראשון של המשא ומתן, האוצר ומערכת הביטחון מתמקדים באומדן העלויות למבצעים שכבר התרחשו, שיקבעו את היקף פתיחת התקציב הנדרשת ל-2025.

דיון על איום ביטחוני עתידי

חלק שני של הדיון עוסק בהוצאות ביטחוניות עתידיות, שאלות רבות נשאלות האם הדרישות תקציביות לעתיד יעמדו בציפיות. לאחר כמעט שנתיים של לחימה בעזה, לבנון ואיראן, האם הסיכונים הביטחוניים פחתו או מעודדים תגבור תקציבי ביטחון?

המלצות ועדת נגל

חצי שנה חלפה מאז הגיש תא»ל (במיל’) יעקב נגל את דוח ההמלצות לראש הממשלה בנימין נתניהו, שכולל תוספת קבועה של 15 מיליארד שקל בשנה עד 2030. באוצר ישנה אמונה שאין צורך בתוספות כה רבות, בעוד שהמערכת הביטחונית מדברת על סכומים גבוהים בהרבה.

ציפיות לעתיד

לאחר שהמשא ומתן בין האוצר למערכת הביטחון יסתיים, ניתן יהיה לקדם באופן דחוף תקציב מתוקן ל-2025, הליך שדורש חקיקה מורכבת בכנסת, ובמקביל יתחילו באוצר בהתאמת תקציב 2026 כולו בהתאם לסיכומים עם הצבא. אם המשא ומתן לא יצלח, ייתכן שיתקל האוצר בקשיים פוליטיים משמעותיים במימון התוספות הנדרשות לצבא.

העלויות והפשרות האפשריות במערכת הביטחון יהוו את ההיבטים המרכזיים שכן יתבצעו בתקציב המדינה בעתיד הקרוב